ביקורת ספרותית על צליחה - 60 שעות באוקטובר 1973 מאת עמירם אזוב
ספר בסדר

---

הספר מנסה להוות סיכום המוסמך לצליחת התעלה על־ידי צה"ל במלחמת יום הכיפורים. אכן מחבר הספר עשה "חריש עמוק" וליקט עדויות רבות של מפקדים ומסמכים העוסקים במהלך הסבוך שכלל יחידות ואמצעים רבים. הבעיה העיקרית של הספר שאין הוא שונה מהותית מיתר הספרים הרבים שפורסמו בנושא (אולי הוא מרחיב את היריעה פה ושם). בעייתו העיקרית של ספר זה – כמו גם בעיתם של מחברים אחרים - שהוא מנסה לתאר את מהלכי כוחותינו אך החומר על מהלכי הנגד של האויב המצרי הוא דל, ולפיכך לא משקף את תמונת הקרבות בצורה אמינה. נכון שצבא מצרים לא מאפשר לתחקר את מפקדיו מאותם ימים אבל ממי שמתהדר בשירות במחלקת היסטוריה בצה"ל מצפים שלפחות ימצה את המידע הטמון הארכיוני צה"ל, בראש ובראשונה מיצוי המידע הטמון בצילומי האוויר הרבים שבוצעו במהלך הצליחה וכן על־ידי ניתוח של הררי הידיעות שהגיעו למודיעין ממערך האזנה של צה"ל. הציפיות ממחבר ספר ששרת במחלקת היסטוריה של צה"ל הם גבוהות ממחבר שאינו "מקורב לצלחת של המידע" וכאן האכזבה הגדולה.
גם ניתוח מהלכי כוחותינו הוא חלקי ולא כולל מרכיבים חשובים בקרב הצליחה כגון תרומתו של חיל האויר למהלך, מה עשתה הארטילריה שלנו, ובעיקר איזה מודיעין סיפק המטכ"ל והפיקוד למפקדים שעל פיו הם קיבלו את החלטותיהם.
הספר מקדיש חלק נרחב ל"מלחמות היהודים" אך נראה לי שהתמונה אינה מאוזנת די הצורך (במקורות לספר נעדרים ראיונות עם אריאל שרון ועם קצין המודיעין שלו יהושע שגיא). הספר מתמקד על תאור מה היה וממעיט לעסוק בשאלות מדוע היו כך פני הדברים.
החומר הוויזואלי בספר הוא מועט בכמותו ודל מאוד מאוד באיכותו. בספר בו מתוארים פועלם של גופים שונים הפועלים במקביל - החומר הגרפי הוא תנאי להבנת הנקרא, ולכן למרות עמלו של המחבר התמונה לקורא אינה ברורה די הצורך. לסיכום לא התלהבתי מהספר.

» ביקורות נוספות של הנביא
» ביקורות נוספות על צליחה - 60 שעות באוקטובר 1973