ביקורות ספרים על הספר נסיעה
|
|
|
|
אני לא מאוד גאה בזה, אבל כשאני קוראת ספר - מה ספר, כל טקסט, אימייל או פוסט בפייסבוק - הדבר הראשון שתופס אותי הוא השפה. לפני התוכן, לפני הסיפור. אם השפה לא עוברת את המבחן שלי, לא אצליח להתרכז בשאר. זו יכולה להיות שפה רזה או עשירה, ספרותית או מדוברת, קונסיסטנטית או מתחלפת, אבל אני חייבת לדעת שאני בידיים טובות, של כותב.ת יודע.ת ספר ובעל.ת מקצוע.
את המבחן הזה הספרון של אסולין עובר בגדול.
הגיבור, בחור צעיר, מספר על נסיעה גורלית לתל השומר, לקב"ן. זו נסיעה שהתרחשה כשהיה חייל סדיר, ויש כאן מלכודת. כי מדובר בבחור שיש לו עולם רוחני ותרבותי עשיר מחד, ומאידך, המציאות הצה"... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
נסיעה. איזה שם מרגש לספר. נסיעה, מסע, כיסופים, רגשות, נופים, התרחשויות בנפש, תמונות, חריטות זיכרון.
עלילת הסיפור די פשוטה: יאיר כותב על נסיעה של גיבור הספר עם אביו, לקב"ן, עקב מצוקה בזמן שירותו הצבאי. במאה ושניים עמודים, מגולל בפנינו גיבור הספר וידוי מרגש וכואב, על המצב הקשה שאליו נקלע בשירותו הצבאי. כתיבה בגוף ראשון אשר מקרבת את הקורא אל גיבור הספר ואל המחבר. תעתוע, מעין שכרון, אשר מסייע בהתפקעות הרגש ובהגעה לקתרזיס. הכתיבה של יאיר אסולין מרגשת. בייחוד הכתיבה בגוף ראשון. הקורא והכותב מתמזגים לאחד והספר נקרא בנשימה אחת.
קשה להתעלם משמו של הספר אשר מרמז... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק. אפשר לקרוא בנשימה אחת, ולא בגלל האורך או המתח. אלא פשוט כי זה ספר נוקב שעוקד את התודעה ולא פוסח על שום רגש שחווית.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא אהבתי את הספר. לדעתי מדובר בסיפור קצר שהמחבר מתח אותו עד הקצה וגם אז אורכו הוא רק כשל נובלה. כשקראתי את הספר הסיפור המסופר בו עצמו נראה לי מאוד לא אמין. כידוע המעבר מהחיים אזרחיים רגילים לצבא מהווה טראומה ובצבא יש לעתים תנאים מאוד קשים שכל מי ששירת בצבא מכיר אותם... אני יכול להבין חייל שחי בתנאים איומים ורוצה להשתחרר בכל מחיר מהצבא. אבל במקרה המתואר בספר בגוף ראשון מפי החייל. הוא חי בתנאים נוחים בבסיס של ג'ובניקים בעבודה קלה ויכול להעביר את הזמן בקלי-קלות. וזאת בנוסף לכך שהוא דתי. אין זה המקום לנתח אנשים דתיים אבל נראה לי שאמונה אמיתית בהחלט עוזרת נ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין פה ספרות גדולה, אין פה יומרה מליצית. יש פה אומץ לב כנה, יש פה פיכחון אמיתי ומר. המחבר הוא בוגר ישיבה תיכונית, וגם גיבור הספר בא מרקע דתי לאומי. אל מול העיוורון הנוקשה של המערכת הצבאית, ריסוק נפשו של היחיד, יש פה גם שבירה של אתוסים לאומיים, מיתוס הגיבור הציוני, "טוב למות בעד ארצינו" ועוד. אומץ הלב של המחבר ניכר בעיקר ביכולת הביקורתית שלו כנגד אותם אתוסים של גבורה ולאומנות שעליו גדל, וביכולת הרחבת הביקורת אל עבר נושאים כלליים יותר כמו הכיבוש והמצב הפוליטי.
....."מאז שאני ילד אני יודע שכולם רוצים להשמיד אותנו. אבל אני חייב להיות שמאלני. "למה?" צחקתי צחוק ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי כעת לקרוא הספר,הספר קצת קצר רקמתחיל ומיד נגמר,
נראה לי שהמחבר הצליח לתאר אתתחושות הדיכאון, ומה הן עושות לנפש,מאד שמחתי על סיום הספר, החייל מגייס את כול כוחותיו כדילהגיע ולהתעקש עם הקב"ן, במקום לוותר על הקב"ן, אך גם על החיים,
גם אח"כ מושגת רגיעה, ולא שמחה גדולה, אך מתאפשר פתאום לחיות,יש שמש ואור יום,
ויש עתיד ותקווה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|