ביקורות ספרים על הספר הריח שלהן גורם לי לבכות

אומרים שספר טוב הכלאה של פסיכולוג וכומר וידוי. ואם על הדרך הוא גם מספר טוב,ולא רק סיפורים - הרווחת. כזה הוא אווריפידיס. הספר האתונאי . כל לקוח שמגיע להסתפר, הסיפור שלו מסופר בשני קולות. אווריפידיס מתחיל, וממשיך את הסיפור הלקוח בעצמו. כל פרק מביא את סיפורו של לקוח אחר. קשה להגיד שהספר מרתק, והוא לא מסוג הספרים שאתה רק רוצה להגיע הביתה ולפתוח אותו , אבל! ויש אבל... הספר מאוד צבעוני בתיאורים שלו , ממש אפשר להרגיש את קצב העיר בין השורות. הוא כן מסוג הספרים שעושים לך חשק לטייל בעיר שבה מתרחש הסיפור ,ללכת לאיבוד בין הסמטאות , להיטמע בשגרת היום יום האתונאית . א... המשך לקרוא

dina

"הריח שלהן גורם לי לבכות" הוא ספר די משונה. אבל טוב. אולי אפילו טוב מאוד (אבל לא הרבה מעבר). מניס קומרדריאס הוא סופר מוכשר בהחלט. אין הרבה רומנים/אוספי סיפורים קצרים שככה לוקח את הדמות המרכזית (במובן שהסיפור מגיע דרכו...) ושם אותו בצד לרוב הספר. קומרדריאס לא כותב לפי החוקים המקובלים של הספרות, אלא מצפה מהקורא להתמודד עם תבנית ספרותית קצת משונה. יותר מזה, "הריח שלהן גורם לי לבכות" אפילו לא נופל לגמרי בתחום ה"רומן-בסיפורים", מכיוון שרוב הספר בנוי מסיפורים לא קשורים אחד לשני, שבכלל מספרים אותם הלקוחות של אוורפידס. אבל בכל זאת יש רציפות. ברוב הפרקים, הסיפור... המשך לקרוא

ביבליו

הרעיון לסיפורים שמסופרים לַסַּפָּר במספרה, או שהוא עד לשמיעתם ע"י לקוחותיו שמסביבו, נראה כרעיון לא רע, שיכול להחזיק ספר קריאה ממוצע. אולם, לדעתי, שני סייגים גדולים צריכים להיות לו: האחד, עליו להיות אמין - אמינות ונכונות להאמין בעלילה הנרקמת היא אבן יסוד משמעותית עליו יושתת הסיפור, שאם לא כן, הוא אולי יהיה באוסף "עלי-באבא וארבעים השודדים" ודומיו, ואולי בין 'מספרי סיפורים' מקומו, אולם איש לא יקנה אותו כנכון, מה שעשוי לפגוע ב"עוקצו". והשני, סיפור קצר - אין הוא יכול לחרוג מעבר לזמן התספורת הרגילה של אישה ממוצעת הישובה במספרה - כעשרים דקות, ובטח לא אצל ספר ... המשך לקרוא

י. קליש

מספרות אני מחרימה מזמן, מאחר ולא מצאתי ספר/ית שיבינו ללבי תרתי משמע. שישיבו לשערי הגולש צבע נעוריו ויבינו שס"מ 1 זה לא 10. מצאתי שבתי היצירתית עושה זאת נפלא, בשמחה, באהבה וגם הרווחנו זמן איכות.... אבל אין מה לומר, אווריפידיס, הספר המספר בספר, קורץ מחומר מיוחד. מספר בספר סיפורים שספרו לקוחותיו על עצמם או על אחרים. ספורים חלקם נוגעים ללב, חלקם מוזרים, חלקם הזויים. שזורים בהומור דק ומלבב והמון רגישות אנושית. אווריפידיס הספר טיפוס רגיש, יודע לדובב, יודע מתי לסגת, מתי ללחוץ מעט ולהוציא עוד קצת מהסיפור. ספר ספורים אמנם, אך עם רצף הודות לספר המספר. כתוב נפלא, זור... המשך לקרוא

Tamar

"הריח שלהן גורם לי לבכות" מי לא אוהב/ת ללכת למספרה? אני בטוחה שכמעט כולם יענו בחיוב? מתיישבים ברוב טקס על הכסא שליד הכיור הספר/ית חופפים את הראש עם שמפו ריחני ונעים, מקבלים עיסוי נמרץ עם הרבה קצף, הראש נשטף בהרבה מים חמימים, ולבסוף סיבוב אחרון על הראש עם מרכך שיער. מה רע? לאחר מכן מתיישבים על הכסא הנוח, הגבוה והמסתובב מול המראה שמראה את פניך ואת השיער הרטוב ועכשו בא הגז. אישית כשמטפלים בשיערי (אצלי למען הסדר הטוב אציין ישנו גם תהליך של צביעה, אלמנטרי ווטסון) אני מרגישה מין רוגע נעים ומפנק. וכמעט נרדמת אני ממש אוהבת לראות את התהליך של מספריים ה... המשך לקרוא

אנקה

אסופה של סיפורים קצרים המתרחשים כולם ביוון המודרנית שהמשותף להם הוא שכולם מסופרים במספרה של אווריפידיס הספר בין אם ע"י הספר עצמו או אחד ממכריו. ההתחלה של הספר מבטיחה סיפורו של ג'יגולו צעיר יווני שחולה במחלה, אח"כ ישנם סיפורים על מהגר רומני שמדגכמן לצייר יווני שמתאהב בו, סיפור על סנטה קלאוס שרוצח ילדים, סיפור מסתורי על אב שאיבד את בנו וחושב שהצעיר שבמספרה הוא בנו שנהרג בתאונה . סה"כ לתחושתי הסיפורים המעניינים יותר היו בהתחלה ובהמשך קצת אכזבה... המשך לקרוא

עופר

"הריח שלהן גורם לי לבכות" הוא ספר מיוחד, הוא כתוב בצורה שטרם נתקלתי בה עד כה. אוורפידס ספר במקצועו, בעל מספרה אתונאית באחת השכונות, מספר את תושבי אתונה, רובם לקוחות קבועים כבר על כיסא הספרים שלו. כל פרק מספר סיפור של לקוח, כל לקוח מספר איזשהו סיפור לאוורפידס, סיפור שהוא לאו דווקא סיפור אישי עליו. הסיפורים עצמם מאזכרים אחד את השני כך שנוצר קשר שקושר בין כל תושבי אתונה או אולי אפילו כל בני האדם, אם במשפט אחד בודד שיוצר קשר משותף, או אם בהתנהלות, דבר אחד בטוח, אנושיות רבה שוכנת בין דפי הספר. האנושיות לפעמים היא נוגה, לפעמים היא בועטת, לפעמים היא מרגשת... ב... המשך לקרוא

scoe