ביקורות ספרים על הספר אין מה לפחד
|
ג'ולאין בארנס הוא אחד הסופרים החביבים עלי אפילו שזה הספר הפחות טוב שלו שקראתי עד עכשיו.
'אין מה לפחד' עוסק בשלל היבטים על המוות - הפחד ממנו, ההתמודדות איתו, הציפייה לו, מה קורה אחריו ועוד - ולעתים גולש לעניינים של דת, אמונה, אלוהים וזיכרון.
זה אינו ספר פילוסופיה. הוא מורכב משיחות עם אנשים שונים, זיכרונות והרהורים הכתובים בשפה קלילה וזורמת על אף הנושא המורכב. סופרים, פילוסופים, אנשי דת, חוקרים, חברים ובני משפחתו של הסופר מצוטטים בספר ובארנס מציג את תפיסותיהם על המוות.
בארנס יודע לכתוב, יש לו את הסגנון שלו, הוא שנון ומלא חוש הומור. אי אפשר להגיד שלא השקיע ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
|
|
|
אחת הטענות האתאיסטיות המובהקות היא כי לולא המוות לא הייתה אמונה בכוחות עליונים. טענה זו מורכבת ממספר תובנות שקשורות במיוחד לממד הקוגניטיבי של האמונה הדתית. אין זה המקום להרחיב על כך ונסתפק בלבקש מכם לדמיין מה היה 'גורלם' של האלים במידה ובני האדם היו אכן בני אלמוות. ומדוע אני נדרש לסוגיה זו? כי ספרו של בארנס מזכיר לנו עד כמה המחשבות על המוות, אם בחטף ואם בהרהורים כבדים, מדכדכות במיוחד את האתאיסט המצוי והרבה פחות את האדם הדתי. בסופו של דבר, לזה האחרון מוצע מקסם השווא של תחיה כאדם מאמין=תקבל חיי נצח בגן עדן (אגב, מה עושים שם בגן עדן - ממשיכים ללמוד תורה או... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אוהבת לקרא ביצירותיו של ג'וליאן בארנס.
הוא שנון וחכם, בעל השכלה רחבה ועם זאת מאד DOWN TO EARTH. בקלילות הוא חושף את מגבלותיו, פחדיו, מחשבותיו האינטימיות ולכן הקריאה בספר הייתה עבורי כמעט כמו שיחה אישית גלויה חושפת עם מינונים טובים של הומור, הומור עצמי, רצינות ושאלות מאתגרות למחשבה. מחשבה על ההיסטוריה האישית, (זיכרון או מחשבה מוטעית)? תפקידה של האומנות לעומת הדת בהרגעה ונחמה לנפש, גנטיקה משפחתית ואנדיבידואליות והמות. תפקידו בחיינו, מחשבות, תקוות, מילים אחרונות, צוואות וקיומן (או לא) פחדים מפניו , אסטרטגיות להתמודדות עם הפחד,ועוד ועוד.
ג'וליאן בארנס מוד... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
