ביקורות ספרים על הספר חשמלית ושמה תשוקה

מעולם לא הייתה לי אחות ומאוחר מדי כדי שזה יקרה. אבל תמיד רציתי. רציתי מישהי שתהיה לצידי, שנגדל יחד באותו הבית ואוכל לשתף אותה בחוויות שלי, ברגשות שלי, בסיפורים שלי. רציתי אחות שתהיה כמו חברה, שאוכל לחלוק עמה חלקים ממני. במקום זה קיבלתי שני אחים גדולים שלימדו אותי לשחק בחיילי מלחמה, לנצח במשחק מחשב של יריות, ללכת מכות מתחת לשמיכה, ולראות שר הטבעות. בהסתכלות לאחור אני מבינה כמה לגדול עם שניהם היה מסע משמעותי בעיצוב האישיות שלי ובדרך שעשיתי כדי להגיע למי שאני. היום אני לא יכולה לתאר את עצמי בלי החוויות שעברנו יחד, באותו הבית. דמותה של בלאנש, כל כך רב... המשך לקרוא

בר

"לפיסת השמיים, הנראית מסביב לבניין הלבן, צבע כחול עדין, מיוחד במינו, כמעט טורקיז, המשווה לתמונה אווירה לירית והדר, המצמצמים את תחושת ההתפוררות [...] אווירה מתאימה נוצרת על-ידי המוסיקה של הבדרנים הכושים, בבר שמעבר לפינה. באזור זה של ניו אורלינס, תמצא תמיד מאחורי הפינה, או במרחק בניינים אחדים, פסנתר קטן שאצבעות חומות פורטות עליו בשטף קדחתני" (תמונה ראשונה, 5). בכזה קסם מוסיקלי וציורי מתוארת בפתיחה מסגרת המחזה. שכונת עוני בניו-אורלינס, שנות ה-20 של המאה ה-20, בניין דירות רעוע בעל שתי קומות. למטה גרים סטלה וסטנלי – היא עקרת בית כנועה ונאיבית, הוא בעיקר מ... המשך לקרוא

הבוקר נתקלתי בביקורת של דובה, ורציתי קצת לקרוא על המחזה, אך במה שהועלה אין תקציר. היות ואינני יודעת להעלות ספרים לסימניה החלטתי לכתוב על המחזה הקלאסי הזה מאת טנסי ויליאמס. קצת גיגלתי וקצת ממה שזכור לי מסרט מצוין זה שראיתי יותר מפעם אחת. והיות ואין ביקורות פה בסימניה מלבד ביקורתה של דובה. אז החלטתי לתרום את חלקי לדיון. המחזה נקרא בשם קו החשמלית שבאמת עבר בניו אורלינס מקום מגוריו של של טנסי ויליאמס. בלאנש באה לביקור בבית אחותה סטלה הגרה בניו אורלינס, לבלות בחברתה את חופשת הקיץ. סטלה הנשואה לסטנלי מהגר פולני, פועל, המוני גס רוח וקולני, שמה שמענין אותו... המשך לקרוא

panyola

לא מאמינה שאין ביקורת על המחזה הזה, או לפחות איזה טוקבק על הסרט... על טנסי ויליאמס למדתי בבית ספר, אבל את הספרון הזה מצאתי במקרה ובתקופה ה"יאללה-לקרוא-המון-מחזות" קראתי גם אותו. המחזה נהדר, מפני שכל פרט לידיעת התפאורן והשחקנים מצוי שם. זה בנוי לבמה, זה בנוי לדרמה ובעיניי דמיוני לא ראיתי את מרלין ברנדו, הכל נוצר מחדש ובעברית. בספרון אין ביקורת כלפי אף אחת מהדמויות, למרות שהחסרונות שלהן זועקים לשמיים- אי אפשר שלא לרצות לנער את סטנלי השיכור, את אישתו המאוהבת שמאפשרת לו להתנהג בחזירות, את אחותה בלאנש הדיווה הגדרנית שמהרגע הראשון רציתי לסטור לה על היותה ס... המשך לקרוא

דובה