ביקורות ספרים על הספר דן בן אמוץ - ביוגרפיה
אחרי הקריאה נשארתי עם הרושם שדווקא איכותו של הספר הזה כביוגרפיה היא מה שעורר את הזעם; לא הסנסציות המיניות ולא הגילוי המסעיר, שמטבע הדברים לעולם לא נדע את מידת האמיתות שמאחוריו, על יחסי דב"א ואמו. זו אינה "עבודת גרזן", לא ביוגרפיה מוזמנת ומונעת מאינטרסים שמטרתה להכפיש (כמו שנכתבות בתמציתיות ובחוסר טעם על פוליטיקאים מכהנים בשנים האחרונות, למשל). אמנון דנקנר כתב ביוגרפיה מקצועית, מגובה בעובדות, הפניות למסמכים ועדויות מפה ראשון, המשחזרות את חייו הנסתרים והגלויים של מי שהיה הרוח החיה מאחורי כל המערכת התרבותית של דור תש"ח והפלמ"ח, ומאז שקע בתהום הנשייה. א... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אני משער שמי שהגיע לקרוא את הביקורות על ביוגרפיה זו, מוכרים לו כתביו של דן בן-אמוץ. אין זו ביוגרפיה של סופר מוכשר הכותב על סופר מוכשר אחר. דרך סיפור חייו המרתק של דן, דנקנר, בעברית מלוטשת ותמציתית, פותח צוהר כמעט קסום לעבר. מדינה אחרת, בזמן אחר עם בעיות אחרות. דנקנר לא מוותר על פרטים שחלק מהקוראים יחשיבו כשערוריתיים אפילו היום. (אך מי לוקח ספר של דן בן אמוץ לידיו מבלי להיות שותף לשחיטת פרות קדושות ביום חג ודיון בנושאים שנחשבים לטאבו בחברה הישראלית הלחוצה והשמרנית). המילים משקפות בבירור את התעסקותו הרבה של דנקנר באישיותו המורכבת והמתגרה של דן בן אמוץ. ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אפשר לסכם את הספר הזה במילים בודדות "רוב מהומה על לא מאומה". דן בן-אמוץ לא רק ערך מסיבת פרידה מחברים לפני מותו (ממנה זכור בעיקר המערכון שלו עם שייקה אופיר) אלא גם השאיר בקשה שהעיתונאי אמנון דנקנר יעלה בספר את סיפור חייו, ואני זוכר את הסערה שהיתה סביב צאתו לאור. זה היה כנראה כתוצאה מכך שהחברים הקרובים של בן-אמוץ ידעו עליו דברים שלדעתם מוטב שלא כולם היו יודעים אותם.
תרומתו היתה גדולה מעבר לפרוייקט על לשון הסלנג עם נתיבה בן-יהודה (עוד לפני שמישהו בכלל שמע באותם ימים על הלשונאי רוביק רוזנטל), וספרים כמו "לא שם זין" שגם זכה לעיבוד קולנועי. אישיותו היתה עצו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
שנות השישים והשבעים נותרו בעיניי כתעלומה הטעונה מרדף אובססיבי בלתי פוסק באשר לפתרונה.
העדרותו של מורה נבוכים לצד צעיר צמא דרך חסרה הייתה באופן בולט לנוכח הדרמות שחוללה התקשורת הכתובה והמשודרת על גלי האתר.
מסך הטלוויזה בגווניו הנושנים שידר מופעים מוזיקליים בסגנון מערבי גרם למבול פסטיבלי רוק שיובאו מעבר לים.
באו הדברים וחלפו תוך מתן הצצה מבויישת אל מקומות נחשבים כצוותא, בודגה,ושאר מועדוני חמדה ביפו העתיקה וטרם נמצא הסבר
מפוקח להתרחשיות התרבות בארץ.
בכותרות עמדו הפקות מלוטשות באולם "צוותא" בתל אביב וגילויים של פני של ידוענים מוכרים ושועי... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הקריאה בספר נעה בין שני קטבים עבורי.מן הצד האחד הייתי מרותק להשתלשלות חייו של האיש היחודי הזה ומן הצד השני עלתה בי תחושת חלחלה וגועל עמוקה מחולה המין הנוול הזה ומנהגיו.
אני חייב לציין שהתבוננות בתקופות הפלמח וישראל הצעירה דרך הספר הייתה מיוחדת ובלתי שגרתית... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לכתוב על דן בן אמוץ בכלל ועל הביוגרפיה הזו בפרט זו משימה לא פשוטה ואני כ"כ מתחבטת איך לגשת אליה, שפשוט אתחיל וזהו...
את כתיבתו של בן בן אמוץ אני אוהבת מזה שנים רבות. בערך מאז שהזדמן לי לראשונה לקרוא את הרומן "יופי של מלחמה" אי שם בגיל ההתבגרות שלי ובהמשך רומנים נוספים שלו. אגב, אני האחרונה שששה לקרוא ספרים שקשורים במלחמות ובנושאי צבא ובכל זאת, ספר זה ריתק אותי - אולי בגלל שהוא לא ספר "מלחמתי" פר אקסלנס, אלא בזכות כשרונו של דב"א לדון במסגרתו בעוד ועוד נושאים הרלוונטים לחיינו בכלל. עוד סיבה לחיבתי הרבה לספריו.
כחלק מהתסכול שחשתי על כך שספריו של דב"א אינם מו... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|