ביקורות ספרים על הספר השם של העולם - הספרייה של בבל #

כמו לקרוא ספר דרך עדשות עכורות, כשאת כל הזמן מנסה לנקות אותן אבל אין לך סיכוי, כי זה לא משהו שנמצא על העדשה. זה חלק ממנה. הגיבור של הספר הזה הוא גבר שאיבד את כל המשפחה שלו בתאונת דרכים. העכירות, זאת של העדשות, היא לא כי בכיתי, ממש לא, אין שום בסיס לזה, כלומר, לא מדובר פה באיזה סיפור סנטימנטלי, העכירות היא תולדה של ההיפך הגמור מסנטימנטים, היא נובעת מתיאור של החיים דרך העיניים של מישהו ששם הכל בצד, את הרגשות והמשמעויות של הדברים, או האכפתיות ביחס אליהם, וחי על אוטומט, והמרחק הזה, בינו לבין שאר העולם, וזה שאי אפשר להתקרב לכלום, בלי זה אי אפשר לשלוט בפוקוס, מפ... המשך לקרוא

סוריקטה

**** לפעמים, צריך להודות, אני מדמיין מה היה קורה אילו איבדתי את כל משפחתי באיזה אירוע טרגי. לא מתוך תקווה שזה יקרה חס ושלום, אלא יותר כמין חיטוט מזוכיסטי בפצע תיאורטי, אולי כדי לנסות ולהרגיש מין קורבניות מסכנה כזאת, יחד עם רצון חשאי וילדותי לפרוק עול, להיות חופשי, לעצמי, לעשות "מה שאני רוצה". דווקא כשאני מנסה לדמיין דברים כאלה, התסריטים העיקריים שעולים בראשי קשורים באיסוף גרידי של כספי הביטוח, ומסע ללא תאריך חזרה לארצות רחוקות שם אוכל לטעום חיים אמיתיים ומרתקים, ולא את הבנאליה השקטה של חיי משפחה במודיעין. כאילו, אני אלמן וערירי עכשיו. לא די שחיי נתלשו... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט