ביקורות ספרים על הספר רכוש גנוב
|
פשה הילד הצועני החי בטרנסלבניה בחדר בבנין שהיה פעם של היהודי מישראל המגיע לקבל את תמורתו.
פשה בן ה13 מתפרנס ומפרנס את הוריו ואחותו מהקשבה, מלהיות במקום הנכון לשלחויות, מנקוי המצבות והעשבים השוטים בבית הקברות היהודי, שם הוא מטמין את התיבה שמצא במרתף הבנין.
פשה אוהב את רוזה שכנתו ודואג לה, הוא יתחתן איתה שתצמח לו פלומה מעל השפה. הוא חובר ליהודי האחרון שגר בסביבה
שמעסיק אותו בטיפול בחתולים שהוא מגדל לצורך מכירה.
ספור מאוד מיוחד, כתוב יפה. כל ה"לא משנה" רק מוסיף לא את החן כשמגיע במקומות שגדולים וקשים על ילד וכל שנותר לו לומר זה "לא משנה".
אהבתי את הדרך בה... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
- לא מצא חן (לילי ל.)
- אהבתי (עדה ב.)
- נחמד! (מרים ר.)
- התרגום לא מצא חן בעיני, אבל מצד התוכן והמשמעות - מאוד מעניין (ציפי ד.)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
נתחיל בכמה שבחים טכניים: הספר בגודל המתאים, העריכה טובה והחלוקה לפסקאות טובה.
כמה מילים על העלילה: פשה הוא ילד צועני שמתפרנס משליחויות קטנות ומהקשבה. הוא אוהב את רוזה, שכנתו. בקיץ 2001 פשה מגלה שהבית שלו שייך ליהודי זקן מארץ ישראל, שמתכנן למכור אותו. מאז הוא לא מפסיק לאגור כסף ולתכנן תוכניות כדי להציל את משפחתו.
הספר בנוי כמונולוג אחד ארוך. השימוש במילים "יפות" בתוך שפה של יום-יום בהתחלה הפריע לי, אבל אחר כך הבנתי שזה הייחוד של הספר. לאורך כל הספר יש איזו שהיא תחושה של אחידות, מעין אדישות כזו. אין איזה מהפך דרמטי והסוף קצת מאולץ. לגבי הסוף יש לי הרבה מה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתבתי לפני מספר חודשים חוות דעת על הספר "המלך הלבן" וכתבתי שהירגשתי כאילו אני נמצאת בתוך הספר.נושא הספר הוא המישטר הקומוניסטי ברומניה, מישטרו של צ'אוצ'סקו הרודן הבלתי ניסבל.כיון שעליתי לארץ ב 64 חויתי את כל מישטרו.
הספר "רכוש גנוב " הוא בכלל מחזיר אותי לילדותי למרות שהדברים מיתרחשים משנת 2003 ועד.......
הספר מסופר מנקודת מבטו של ילד צועני בן 14 לא צועני שיגרתי.ילד מקסים חכם מטרנסילבניה,
דובר הונגרית וגם רומנית.מכיר את כל הביטויים של האושר והעושר בשתי השפות.הוא חולם ומתכנן בהונגרית כי היא שפת האם שלו.
מאז שרומניה רוצה להיכנס לשוק המשותף והיא תוכל להיכנס... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מעולה.
נקודת מבט מפתיעה של ילד מתבגר -צועני החי באירופה לנושא השואה וההיסטוריה היהודית, האנטישמיות וההווה הישראלי.
פשה , הילד לומד איך המבוגרים מנווטים את חייהם בצורה שקרית על ידי שימוש במילים יפות בכל מיני שפות ועושים עסקים רבים ברכוש , בכסף ובבני אדם .
פשה חי באירופה בבית שהיה שייך ליהודי זקן שהיום חי בישראל וחוזר לאירופה לתבוע את רכושו .
זהו סיפור התפכחותו של ילד מתמימותו על ידי צפיה במבוגרים וגניבת המילים היפות שלהם כדי לשמור על ביתו ולהמשיך לדאוג לאימו ולאחותו .
הספר כולו בנוי כמונולוג.
סוזן אדם סופרת וירטואוזית בבנית סיפורים מפתיעים. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
יופי של ספר. אי אפשר לא לאהוב את פשה הנער הצועני ואת איך שהוא מספר מה קורה מסביבו, מה קורה איתו, מה הוא חושב ומרגיש ואיך הוא מבין את החיים.
החיים, וזה ברור מהדף הראשון, לא מפנקים אותו אלא מזמנים לו היכרות עם הצדדים האכזריים שלהם בכל מובן. אבל שלא כצפוי הם גם לא מצליחים להשחית אותו (מזל שעניין האקדח לא צלח...). עצמאי, פעלתני, ערני ויוזמתי הוא מנהל את דרכיו כשהוא מונע ע"י הכוונה לשמור על משפחתו הקטנה ועוד מספר נפשות שהוא חש את עצמו אחראי עליהן. ה"כלים" שלו הם אלה הקיימים בסביבת חייו אך הקורא מתוודע כל הזמן אל הנשמה החיובית שלו.
גם אני נזכרתי בסרטיו של קוס... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לצערי הרב, הספר אינו מוצלח. מאד אהבתי את ספריה הקודמים של סוזן אדם, אבל הפעם זה ממש לא היה לטעמי. סיפור המסופר דרך עיניו של ילד שצמח לנער. הכתיבה משעממת, הסיפור והדמויות לא הצליחו למשוך אותי לרגע, העלילה לא ממריאה לשום מקום, נראה שכבר עשו את זה קודם ובצורות יותר מוצלחות. כל כך ציפיתי לספר חדש שלה וכגודל הציפייה כך גודל האכזבה. מצאתי את עצמי מדלגת על פסקאות שלמות בנסיון להתחמק מהשעמום ולמצוא נקודת עניין ולצערי זה לא קרה. אני ממליצה למי שמתכנן לקרוא אותו לעיין קודם בספר ולראות אם הוא מתחבר. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אני מתה על סוזאן אדם וקראתי את כל ספריה בשקיקה. כשיצא הספר רכוש גנוב לאור קניתי אותו והוא היה בעדיפות ראשון אצלי מכל הספרים הרבים שרכשתי לקראת החופשה.. התחלתי לקרוא אותו... ואני כבר בעמוד מאה ואני פשוט לא מתחברת... הוא קצת משעמם לכן פניתי למחשב לקרוא המלצות מקוראים אם כדאי להמשיך ולקרוא אותו ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|