ביקורות ספרים על הספר מומנט מוסיקלי

ריחה וטעמה של הגויאבה את יהושע קנז, קראתי בנעורי בספרו אחרי החגים, המספר על מושבה אחת בתקופת המנדט, הדומה לזאת שאבי נולד לתוכה, וגלה ממנה להיות פועל בחיפה, מה שגרם לו געגועים גדולים, למחוזות ילדותו, לאדמה ולאנשי המושבה. ערגה של מי שנעקר משורשיו, אך התקשה לטעת שורשים חזקים משלו. אבי כמעט לא נתן דרור לגעגועיו, היו אלו התחושות שניצבו בנינו, שתיקות ארוכות, ומעט סיפורים קטועים שסיפר על ילדותו, או גם עקבות שהותיר כרמזים לתחושותיו באמצעות מעט מספריו. לעתים הוא קרא ימים שלמים בספר אחד, כמו באחרי החגים של קנז - בו ערג לנופי ילדותו והתגעגע להם בבדידותו. אבי ה... המשך לקרוא

רץ

בספר מתוארים מספר מצבים מתקופת הילדות וההתבגרות על רקע תקופת טרום המדינה ושנותיה הראשונות. הספר מחולק לארבע סיפורים או פרקים. שמו של הספר לקוח מהפרק הסיפור השלישי. בכל ארבעת הפרקים שזור המומנט המוזיקלי. המצבים והסיפורים הינם על רגשות הילד המתבגר תובנותיו על הסובבים אותו, משפחתו, חבריו ובני כיתתו. עדינות מרגשת המועברת בעברית לעילא. לאו דוקא ספר על התאהובויות ראשונות, אלא על ראית העולם הראשונית והקרובה מנקודת המבט הילדותית והמתבגרת. קיים מקצב פנימי לסיפורים - מומנט מוזיקלי.... המשך לקרוא

moshef

נניח שכדי לכתוב ספר טוב, צריך שני דברים - סיפור טוב וכישרון כתיבה. סיפור טוב לבדו, בלי כתיבה טובה, יעורר אולי הערכה כלפי הטקסט, או התפעלות, אבל הוא לא יעורר הנאה או חיבור עמוק, קצת כמו אוכל יוקרה ממטבח צרפתי - זה מרשים, זה מפואר, אבל צריך להודות שבסבירות גבוהה זה פשוט לא טעים. מצד שני - כתיבה טובה בלי סיפור טוב, בלי בשר עמוק, תרגיש כמו ממתק - זה טעים, זה בסדר, זה מענג רגעית - אבל זה לא מזין. זה פרץ של אנרגיה בלי ערך תזונתי. השילוב המנצח בין שני הדברים יניב יצירה טובה, הגונה וראויה. ויש ספרים כמו זה, שלוקח את כל מה שאמרתי ובועט בו, ובעצם מוכיח מעל לכל ספק שהשלם ג... המשך לקרוא

ספר מקסים. הרגשתי כאילו קנז מצא קופסה עם סרטי שמונה מילימטר שצילמתי ללא ידיעתי בילדותי ותיסרט אותם כמחווה ביישנית ל'אני' שנמצא בכולנו.... המשך לקרוא

יש שפה יפה ויש שפה יפה. זה כמו שיש בחורה יפה שכל יום מתי שקמה שמה איפור וקרמים ומסתדרת איזה שעה עושה פן ובוחרת את הבגדים שלה ומודדת כל הנעליים עד שמוצאת אחד שמתאים ואתה רואה עליה שהיא יפה אבל אתה רואה עליה גם כמה התאמצה בשביל שכולם יראו את זה ויש אחת אחרת גם יפה שקמה בבוקר זורקת על עצמה את הדבר הראשון שרואה ובכל זאת אתה מסתכל עליה שהיופי שלה הוא כמו שאומרים טבעי יעני פשוט ושלא התאמצו עליו אבל יפה. הסופר הזה יש לו שפה טבעית ויפה. זה סיפור על אחד שגדל פה בישראל בזמנים ההם מתי שכולם עשו דברים ביחד יעני הלכו ביחד לגן והמשיכו ביחד לבית ספר והלכו ביחד לתנוע... המשך לקרוא

סימנטוב

ספרות ישראלית יכולה להיות קסם. קנז בעיני הוא אחד הסופרים המדודים והמיוחדים ביותר שיש. נטול מניירות ונטול תנועות. פשוט קיים. ספר מדויק הוא ביטוי המתאים ככפפה ליד לספר מומנט מוסיקאלי על ארבעת פרקיו. מדוד במילותיו כאילו נספר בכמות מילים מתוכננת. אין אויר מבוזבז, אין נשימות מעבר למילים הנמדדות. קנז לא משחית את זמנו עבור אף אחד. מדייק את המילה ואז שנית מזקק אותה עד שהיא מפלחת בתוך האדם הקורא, עמוק בגוף. קוראי ספרים נודדים מזמן לזמן, תרים אחרי רבי מכר חדשים, אופנות קריאה וכתבים שונים. קנז כהרגלו חוסך את האופקים והאופנה, מתעלם מהסגידה אחרי נביאי הכתיבה, ... המשך לקרוא

דרור

אהבתי מאוד את הספר. זה בעצם ארבעה סיפורים קצרים, בכולם המספר הוא אותה דמות ראשית. הסיפורים הם מתקופות בחייו, מהילדות המוקדמת ועד לשבוע גדנ"ע שהוא עובר בגיל התיכון. בכל אחד מהסיפורים קורה לו מקרה חזק ועוצמתי, המזעזע את עולמו ולוקח חלק בעיצוב אישיותו. הספר כתוב בצורה מדהימה לדעתי, גרם לי להתרגש, לדמיין, לחלום ולשמוע- חוץ מזה שהרחוב שאני גרה בו מוזכר בספר! ... המשך לקרוא

ריבה