ביקורות ספרים על הספר קילומטר ויומיים לפני השקיעה

את אדף קראתי לפני כמעט שנה ולא הצלחתי להתחבר לספר שלו, אני חושבת שהספר הראשון שקראתי של אדף מוקס נוקס. הרעיון היה כביר אבל פחות אהבתי את הספר. מדובר כאן ברומן בלשי על בחור בשם אליס בן זקן שחוקר נסיבות מסתוריות של התאבדות של יהודה מנוחין פרופ' יהודה לשמצה ודליה שושן. נהניתי לקרוא את הרומן הבלשי. אני מודה שאני פחות חובבת רומנים בלשיים, אבל זה היה פשוט מבריק, הרגשתי כאילו אני רואה סדרת מתח, אדף קרא את מחשבותי. תודה לך שמעון אדף ספר מעניין וכנראה שאני אקרא עוד ספרים בסידרה.... המשך לקרוא

אורי החמודה

ספר מתח נחמד עם המון המון מאמץ לכתוב מיוחד. ... המשך לקרוא

רוני pery

זהו ספר מרשים כספר ביכורים, אך פחות מרשים כיצירה העומדת לעצמה. אדף מערבב ז'אנרים. ערבוב הז'אנרים מסקרן אבל זה לא עובד כל כך. יש כאן סיפור בלשי, הרהורים קיומיים, סצנת רוק תל אביבית, פריפריה מול העיר הגדולה, מורכבויות בזהות המזרחית ועוד. ליצירה הסופית יש טעם מעט מוזר. שורה תחתונה - סחתיין על האומץ ללכת בגדולות. ... המשך לקרוא

עמיחי

ספרות מתח ישראלית, יש דבר כזה? התשובה לשאלתה הנצחית של אבירמה גולן היא כנראה לא, ולא בגלל שלא כתבו ספרי מתח כאלה אלא מכיוון שקשה להתייחס אליהם ברצינות. בתוך ההוויה הישראלית המיוזעת וקצרת הרוח, שכולם קרובים של כולם והשוטר הוא גם שכן וגם מטריד מינית בעצמו, קשה לדמיין בלש אלכוהוליסט וקודר החוקר רצח סדרתי חידתי ומזעזע. שמעון אדף יודע את זה, ולכן הוא משלב את הבלש הישראלי הלא אמין עם סוגה בלתי אמינה נוספת שייבאנו מחו"ל - הרוק הישראלי. כחובבת גדולה של הז'אנר המוזיקלי הזה, אני מודעת היטב למגבלות המקום והשפה, ולעובדה שהכל נראה קצת כמו משחק שלנו בפרובינציה ל... המשך לקרוא

מירב

כשסופר יוצא מנקודת הנחה שהעלילה היא לא מה שחשוב, התוצאה בדרך כלל אינה קריאה ואינה טובה. לעומת זאת כשכותב ספרי מתח בלשיים מגיע למסקנה שהרצח הוא לא מה שחשוב - יוצאים דברים טובים מאוד. בספר "סוכנות הבילוש של דירק ג'נטלי", נרצח גורדון ווי, המעסיק של גיבור הספר. דאגלאס אדאמס מנחה את הבלש שלו דירק ג'נטלי להבין שזה לא מה שחשוב, ושדברים אחרים המתרחשים סביב הם משמעותיים בהרבה. שמעון אדף כתב ספר שהוא לחלוטין שונה מכתיבתו של דאגלאס אדאמס, ועם זאת ובמקביל דומה לה מאוד, בהרבה מאוד מובנים. המעטפת, כאמור, היא סיפור מתח בלשי. ובסיפור מתח בלשי הציר החשוב הוא דמות הבלש. ... המשך לקרוא

נצחיה

לכאורה ספר בלשי,על רצח כפול: דליה שושן, זמרת כישרונית, מצליחה בעלת יכולת ביטוי ודרכי יצירה מקוריים. - יהודה מנוחין , מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, פוץ מזדקן תאב שליטה ובעל אופי מחורבן. - אלש, בלש בעל קשרים בעולם המוזיקה וה"בוהמה" בתל אביב. יש עוד דמויות בסיפור אולם הם במעגל השני , החיצוני יותר. הספר כתוב בצורה מורכבת. הצגת הדמויות עטופה תמיד בערפל מסויים של אי ודאות. גם העלילה רצה קדימה ואחורה, אבל ככל שמתקדמים בסיפור, המארג נפתח ומתבהר עד לגילוי העובדות. הגאוניות של אדף היא במסר שמאחורי הסיפור. מסר זה מגלה את עולמו של המספר. הוא מתגלה בש... המשך לקרוא

אורי רעננה

ה-ספר ה-הכי מעניין בעולם והכל עם ה' הידיעה כי הוא ספר מושלםםםםםםם לא יכולתי לעזוב אותו לרגע עד שלא סיימתי לקרוא . ספר סוחף ועלילה נחמדה ומתוחה ורגשות מעורבים וכל זה כל כך יוצר הזדהות שאין ספר יותר טוב מי זה מילה.שאין!!!... המשך לקרוא

D:

הרומן הראשון של שמעון אדף שונה בתכלית מכל מה שנכתב אחריו. בוסר, בזה אין ספק, אבל מבין הפרקים מייגעי-השפה, בהם ניתן לתהות מדוע ממשיכים בקריאה - מאחר ונדמה שלא הכל צפוי ובכל זאת בנאלי, נשמע קולו של אדף כסופר מוכשר ובוגר, אומנם בעדינות נשמע, אבל מספיק כדי לגרום לי לקרוא הלאה. שני מקרי מוות, רצח והתאבדות, נמצאים במרכז העלילה. אליש בן זקן, חוקר פרטי, נאלץ לחקור את נסיבות התאבדותו של יהודה מנוחין, פרופסור לפילוסופיה (או כמו שאליש צוחק במרירות, חקירה אקזיסטנציאליסטית), אך מוצא את עצמו חוקר את פרשיית הרצח של זמרת הרוק דליה שושן, אשר על להקתה "בלאזה אה סאן לומייר"... המשך לקרוא

פָּלִימְפְּסֶסְט