ביקורות ספרים על הספר האיש שצפה ברכבות - ספריה לעם #481
|
כמה אדם יכול לכתוב? אם שואלים את ז'ורז' סימנון, התשובה תהיה "יותר". הסופר הזה חתום על כמאתים רומנים בתקופת עבודה של 41 שנים, שזה אומר ממוצע של חמישה בשנה וזה ממש המון. יש אנשים שעושים יותר, זה נכון, אם ניקח שם באקראי - ברנדון סנדרסון. אבל בקנה מידה של בני תמותה רגילים ז'ורז' סימנון הוא פנומן מבחינת כמות של ספרים, ועושה רושם שגם מבחינת האיכות שלהם.
עכשיו יש כאן שאלה מה נחשב רומן, זה סוג של פרדוקס ערימה, כי רומן מכיל כמות מילים מסויימת, מעל חמישים אלף, מתפרס על מאות עמודים מה שגורר גם רמת פירוט ורמת מורכבות גבוהה, כמות דמויות, פיתוח דמויות וכך הלאה. אם נבדוק על... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
הוא כנראה כתב בקדחתנות סימנון, וכך גם קראתי את הספר. מדובר בשני סיפורים נפרדים, על אנשים בלתי מיוחדים בעליל שלפתע שיגרת חייהם מופרת ע"י ארוע דרמטי שמאיר להם את עצמם כמו בתמונת רנטגן. מכאן כל אחד מהם נסחף אל גורלו, אחד פקיד בחברת ספנות מעיר צפונית בהולנד ושני מוכר ספרים נחבא אל הכלים בשוק קטן בפרבר פריסאי. סביב צילום הרנטגן של מעמקי נפשם של הגיבורים רוקח סימנון סיפור בלשי מרתק, שהוא האמצעי אבל לא תכלית הסיפורים. סימנון הוא פסיכולוגיסט נהדר ומצליח לאפיין דמויות לעומק, אבל בתמצית. שזאת אומנות. מה שגרוסמן ודוסטוייבסקי עושים בשלושה-ארבעה עמודים, הוא עוש... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בספר ישנן שתי נובלות. הראשונה ריגשה אותי כל כך וחשבתי שבשנייה לא ארגיש כך. ואז השנייה ריגשה אותי עוד יותר, בזכות הספר הזה חזרתי לקרוא באופן יום יומי. הדרך שבה ז׳ורז׳ סימנון מתאר קונפליקטים פנימיים ואפילו סתם מחשבות שקופצות לכל אחד לראש לפעמים היא מדוייקת ומרגשת. וכשמוסיפים לזה מתח ופשע זה יוצא כיף כיופק.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני כמה שנים ראיתי סרט ארגנטינאי שנהניתי ממנו מאד, בשם "סיפורים פרועים".
הסרט מורכב מכמה סיפורים של סיטואציות קטנות מהחיים שהולכות ומסלימות בקיצוניות בגלל שרשרת אירועים שיוצאת משליטה במהירות.
שני הרומנים הקצרים שאוגדו יחד בספר הזה מאת ז'ורז' סימנון הזכירו לי במידה רבה את הסרט הזה.
בסיפור הראשון - "האיש שצפה ברכבות" - מסופר על פקיד הולנדי בחברת ספנות, איש אפור ומרובע, שמתוודע במקרה לפיטוריו הקרבים והמפתיעים. המחשבות שלו מתגלגלות במהירות, הוא מאבד שיווי משקל, ויוצא למסע אווילי של מעשים בלתי מתקבלים על הדעת. ניאוף, רצח, בריחה מהמשטרה. מה לא.
מהרגע ש... המשך לקרוא
43 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאחר המלצות רבות על סימנון, זהו הספר הראשון שקראתי, ממש תענוג.
אהבתי את הכתיבה היפה והתרגום המעולה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מורכב משני סיפורים, האחד נכתב לפני (1938) והשני אחרי (1957) המלחמה ההיא, למרות שהסיפורים אינם עוסקים במלחמה, אפשר להרגיש את הדהודה, או שאולי זאת הבחירה המושכלת של עורכות הסדרה (אילנה המרמן ונילי מירסקי) לצרף את שני הסיפורים השונים לכאורה, כדי ליצור תמונת ראי של נפש האדם בסביבתו הקרובה, גרמו לתחושה כזאת אצלי, לפחות.
סימנון שכתב את סדרת הבלש מגרה המפורסם, כותב כאן שני סיפורים כמו בלשיים, תעלומות שהגיבורים נשאבים לתוכן בעל כורחם, בראשון הגיבור מגלה שהבעלים של החברה בה הוא עובד מעלו ורימו, ובעקבות זאת הוא ומשפחתו יישארו חסרי כל, הוא מחליט לקום ולברוח מח... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
שתי הדמויות הראשיות בשני הסיפורים בקובץ זה: "האיש שצפה ברכבות" ו"האיש הקטן מארחנגלסק" שבויות במעגל החיים הבינוניים אם לא לומר הקטנים, וזאת נרמז כבר בשמות הסיפורים. קייס פופינחה, פקיד בחברת ספנות, מגלה יום אחד, שלא להפתעתו דווקא, כי הכול סביבו הוא בדיה. החברה בה הוא עובד הינה חברת קש ומנהליו הם נבלים העומדים לברוח עם כל הכסף, ילדיו אינם ילדיו והמהוגנות היציבה של כל האנשים סביבו מתנפצת באחת כאשליה אף היא כאשר הוא מגלה כי בית הקפה בעיירה השלווה בה הוא חי הינו בית בושת אליו כל חבריו במועדון השח-מט הולכים חוץ ממנו. מאושר מגילוי זה הוא יוצא לדרך חדשה, להגשים... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזו כתיבה נפלאה, ואיזו גאונות לשים את שני הסיפורים האלו תחת אותה הכריכה.
... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מספר איך מארוע פשוט אדם הופך את עורו. פקיד אפור יהפוך לרוצח סדרתי . הספר השני מספר על אדם שכל החיים ויתר אבל בנושא אשתו לא ויתר , וזה בדיוק הפוך ממה שציפיתם.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו ספר שהוא כמו עצם של דג תקוע בגרון - אינך יודע אם לנסות להקיא אותה או לבלוע... כתוב בצורה קולחת, העלילה משנית יחסית לתהליך הפנימי שעובר על הדמיות הטראגיות קומיות של הסופר. נגע לליבי במיוחד ז'ונאס מילק דווקא מהסיפור השני, יהודי צייתן ושקט, שרק רוצה לחיות מבלי להפריע לאף אחד והכי חשוב לו להיות מקובל, אבל זה בדיוק הופך אותו לשונה בסביבה בה הוא חי. בקיצור הספר הזה הוא ממתק רציני.... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
סימנון הוא אלוף ספרי המתח הפסיכולוגים. אתה לא יכול להתנתק מהעלילה ברגע שאתה מתחיל לקרוא. אין אצלו רגעים מתים ולא הקדמות ארוכות. הוא (סימנון) מכניס אותך מיד לענין ואינך יכול לצאת מההתרחשות עד תום הספר. ממולץ ליום חופש על מנת שלא תטעה ותשכח ללכת לעבודתך.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התקשתי מאוד עם הסיפור הראשון. כשהגעתי לשני לא היו לי יותר כוחות להמשיך.אפשר לקצר בחצי את הסיפור הראשון.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
