ביקורות ספרים על הספר ולנטינו
ארבע נובלות צובטות לב, שמשרטטות דיוקן של משפחות בורגניות מתפוררות מרוב שיעמום ועצלות באיטליה של הרבע השלישי של המאה ה-20.
בעדינות ובטון נקי מתארת גינצבורג את סבכי הקשרים הזוגיים וההוריים, על הקנאות הקטנות, על ציפיות שנכזבות, על רומנים מהצד, על חיפוש אחר האושר. המשפחות המתפרקות הללו מנסות בכל כוחן להתקיים כגוף בדרך כלשהי. לעתים כוללת הדרך גם הכנסת גורמים שונים מבחוץ לתוך מה שהיה התא המשפחתי, וגם התחליפים האלה מכזיבים לא פעם וממשיכים את תנועת ההתפוררות.
סיפוריה של גינצבורג גדושים עלילתית, ונדמה לפעמים שהם דוברים בקולה של איזו שכנה משועממת, אשר צופ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
את הסקירה על "ולנטינו" אני כותבת תוך כדי שהות בת שלושה שבועות בסין. מדוע בחרתי דווקא בסופרת איטלקייה שתלווה אותי למזרח- כנראה שלא מסיבה מודעת, אולי חשבתי שהנובלות הקצרות שלה על משפחה, על תקווה לחיים אחרים, על ציפיות שנכזבו, על רגעי האושר הקטנים, יעזרו לי לחקור לפני השינה מה באמת משותף בין התרבויות שלנו, בין המזרח למערב, בתוך מסגרת המשפחה ומחוץ לה, בשפת הגוף והבעות הפנים גם אצל מלוכסני העיניים, וכאן אני מודה שזה היה לגמרי לא פשוט להסיק אם רב השונה והוא המנצח ואולי רק האושר הוא זה שמשרטט את קווי המתאר הדומים.
ניסיתי גם תוך כדי הקריאה, לתהות על תפקידם ש... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
זוהי כרגיל נטליה גינצבורג הנהדרת.
ארבעה סיפורים אנושיים על חיי משפחות ברומא, איטליה.
בסיפור הראשון "ולנטינו", מספרת אחות אודות אחיה הנערץ, המוכשר, סטודנט לרפואה שכל המשפחה תולה בו תקוות רבות להצלחה. אלא שהאח מוכיח שלא כל ולנטינו הוא אכן 'ולנטינו'.
הסיפור השני, "מזל קשת" מתאר את נסיונותיה של אשה תמימה ומלאת אהבה לאומנויות לפתוח גלריה לאומנות בכל מחיר.זהו סיפור מקסים ומרגש במיוחד על תמימות ומחירה.
הסיפור השלישי [ניתן לוותר על קריאתו] עוסק בגבר ואישה שהיו בעברם נאהבים והחיים הובילו אותם למקומות שונים והנה הם שוב נפגשים ומכאן חייהם וחיי משפחותיהם מת... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
כבר הרבה זמן לא נהנתי ככה מספר.
הרבה זמן לא אחזה אותי חרדה מתוקה מהרגע שבו הספר יגמר.
כמו בהתאהבות, או בתקופה טובה.
ספר מושלם, כמו כל ספריה של גינצבורג הגאונית. (הלוואי וברך אותי ה' בעשירית מכשרונה).
לא ברור לי איך היא מצליחה לברוא דמויות לא אוטוביוגרפיות, ועדיין להיות כל כך אמיתית ומדויקת.
הסיפורים, כמו שקורה אצל נטליה בדרך כלל, נסבים סביב משפחות.
אלא שהמשפחות כאן אינן בדיוק משפחות גרעיניות מתפקדות ומופתיות. להפך, הן תמיד על סף קריסה, והתפוררותן ודאית. לא בשל תהליכים סוציולוגיים, אלא בשל מהלך החיים אל המוות, נדידת הסדר אל הפירוק.
כך למשל בפתי... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מקסים – גינצבורג מטיבה לתאר את הדמויות שלה במלוא פגיעותן וחולשותיהן ועם זאת, אין היא מגחכת עליהן ומאפשרת לקרוא לחוש כלפיהן בה בעת ביקורתיות מסויימת ומאידך – אמפתיה לא קטנה. אם להגדיר את גינצבורג בתמצתיות, אני חושבת שהייתי בוחרת במילים "סופרת אנושית". מאוד.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|