ביקורות ספרים על הספר מנוחה נכונה - ספריה לעם #290/289
|
|
|
|
זה אחד מספריו המוקדמים של עמוס עוז. כמו בשאר ספריו התאורים המפורטים של הטבע ושל מורכבות הרגשות של גיבורי הספר מצטיינים בעושר השפה והדימויים. זאת גדולתו של עמוס עוז. אין כמו העברית שלו. גם ניכרת מאד השפעתו של ש"י עגנון על הניסוחים הארוכים והמפורטים שלו. אבל מעבר לזה התחושה שלי היתה שהספר התיישן... הנושאים שהיו פעם במרכז השיח הישראלי - כבר לא ממש רלבנטיים היום: הקיבוץ, המפלגה, הסוציאליזם, יישובי הספר, כל אלה השתנו תכלית השינוי והופכים, לדעתי, זרים למרבית הקוראים. ומעבר לכך - הדיבורים הבלתי פוסקים בעברית ארכאית - פתאום נראים מיושנים ומתארכים, ללא הצדק... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
מדובר בספר מופתי לחלוטין, מן המצוינים שכתב עמוס עוז במהלך חייו, אלא שמשום מה נשכח בצל מפורסמים ממנו כגון "סיפור על אהבה וחושך" או "מיכאל שלי". הייתי אפילו מגזים וכותב "חובת קריאה לכל ישראלי", אבל אני לא מאמין בחובות קריאה ולכן אכתוב: מומלץ מומלץ מומלץ ושוב פעם מומלץ.
לספר סיפור במדינת ישראל קשה יותר מלספר סיפור, נאמר, בארה"ב. שם, אם סופר זקוק לטיפה של שמן עלילתי, להניע את גלגלי השיניים, אז בין רגע הוא מסדר שאוגדת חייזרים סגולים תנחת בטיימס סקוור ותשדוד בנק. ואם הוא סופר יצירתי אז בסוף נגלה שהחייזר הוא פיצול אישיות של הדמות הראשית, או בת דודה שלו. דוגמה קצ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בדרך-כלל אני מסיים ספרים שאני קורא.אני לא חושב שזה נכון לשפוט ספרים על-פי ההתחלה.(אם כי בהחלט נכון להביא את זה בציון כלשהוא)
אני לא יודע אם זה הקיבוץ שהסיפורים אודותיו כבר נמאסו עלי או העלילה.
את הספר הזה שרדתי עד עמוד 52.
בכל מקרה,יפה קביעתו של עוז את הכותרת.אם יש לכם קשיי שינה - קחו ספר זה וזכו למנוחה נכונה. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אז אחרי "סיפור על אהבה וחושך" ו"אותו הים", פתאום נתפסתי לספר הזה. אולי בזכות השם.
גם כאן כמו בקודמים שקראתי של עוז, הספר סיפק חוויה אמיתית.
הכתיבה שלו בשנות ה80 לא נופלת מהכתיבה בשנות ה90 (של אותו הים)- וגם לא מהכתיבה המבריקה של סיפור על אהבה וחושך..(שנת 2001-2002). היא שונה מאד בכמה אופנים. מטבע הדברים כל סופר מנסה לחדש. אבל יש מהמשותף לכל שלושת הספרים.
נחמד דווקא ללכת אחורה בשנים, כלומר להתחיל מספר משנות האלפיים- לספר משנות ה90 ואחר"כ השמונים..אולי אני אמשיך בכיוון הזה.
נחמד כיוון שאחרי שאתה מסיים ספר שהוא דווקא אוטוביוגרפיה זה נותן לך איזה קישור נוסף לעלילה ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בניגוד לאחרים אני לא חושבת שזהו סיפור על כניעה.
אלא סיפור על התפכחות.והבנה.
הבנה כי בסופו של תהליך מה שנשאר אלו הם הדברים הפשוטים, הקרובים, והמספקים את צורכינו, כי לכולנו, באשר אנחנו, יש בסופו של דבר אותם צרכים, ומה מעט אנו צריכים כדי לספקם.
כתוב בשפה העשירה, המרובדת והבונה עולם של עמוס עוז.
העולם של הקיבוץ, החורף הגשום (פעם היו כאלה...)בו נפתח הסיפור, החדרים הצנועים, האנשים שהיו, ובעיקר הדיאלוג הפנימי של יונתן גיבור הספר.
מדהים.
קראתי אותו כשהייתי בת 16 - עברו לא מעט שנים וכמה אלפי ספרים, אבל עדיין זה הספר שהשפיע עלי הכי הרבה מכל מה שקראתי.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו סיפור של כניעה. הספר מתחיל בהתנגדות של יונתן ליפשיץ לאופן שבו התנהלו חייו עד כה, ברצון שלו לעזוב, בסלידה שלו מהקיבוץ, מהאנשים בו, מהאידאולוגיה ומהערכים. סלידתו של יונתן מתבטאת בתמונות הקודרות שבהן מצטייר הקיבוץ בחורף, בהערות העוקצניות שלו, בדעותיו על אנשים. הוא לא יודע להסביר במילים את הכעס שלו. הוא מחפש תיאורים והצדקות למצבו בתוכניות הרדיו ואמירות של אנשים אחרים, אך הוא ממשיך לשתוק. מנגדו, או אולי לצידו, יש את אישתו רימונה - גם היא דמות שלא מרבה לדבר ואת רגשותיה ומחשבותיה מבטאת בצורה די אינפנטילית באמצעות סימבולים מתמונה, מספר או ממוסיקה. מסביב... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
כתוב בצורה מבריקה. להוריד את הכובע לעמוס עוז, הוא במיטבו כאן.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|