ביקורות ספרים על הספר המסעדה שבסוף היקום - מדריך הטרמפיסט לגלקסיה #2

ספר חביב. בהתחלה היה מבלבל וטרחני, תהיתי מדוע אהבתי את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה שקראתי לפני שמונה שנים, אבל אז זה תפס תאוצה. ארתור דנט, פורד פרפקט, טריליאן וזאפוד ביבלברוקס עוזבים את כוכב הלכת מגרתיאה בספינת ”ליבת הזהב”. ארתור מנסה בכל מאודו לגרום למחשב הספינה להכין לו כוס תה, משימה שהמחשב לוקח מאוד ברצינות עד כדי כך שאינו מתפנה להתגונן מפני תקיפתה של ספינה ווגונית. זה גורר את החבורה, שהיא בעצם שארית הפליטה מניסוי גדול, לכל מני מקומות בגלקסיה, ואפילו חמש מאות שבעים ושישה אלף מליון, שלושת אלפים חמש מאות שבעים ותשע שנה בזמן. הספר הזה נכתב בשנת ’86, וק... המשך לקרוא

מוריה בצלאל

מקינטוש זה כמו קפאין, אין לי קפאין. קפאין זה טוב, אני רוצה קפאין. אני גם במצב תפקודי כזה שכתבתי 3 פעמים את המילה קפאין עד שהיא יצאה תקין. באופן כללי משפטי "X הוא כמו Y, אין לי Y" אלה משפטים נהדרים ופלטפורמה מצוינת שלא מוצתה כראוי. למשל - "חברים זה כמו מחשב, אין לי מחשב", או בצורה טיפה יותר מתקדמת - "macOS זה כמו שפיות, אני דז'נייב", ו "אדמס הוא כמו אלוהים, אני אתאיסט". לכל מי שחושב שזו דרך מוזרה לפתוח ביקורת - כנראה לא קראתם ביקרות קודמות שלי על אדמס, עמכם הסליחה. העניין הוא כזה, השאלה היא לא למה אין לי קפאין, אלא למה אני כותב את הביקורת הזאת בשעה 6 בבוקר ולא באחת בלילה... המשך לקרוא

דז'נייב האב

רכשתי את הספר לפני כחודש במבצעים של תחנת הרכבת האוניברסיטה. בזמנו אהבתי את המדריך לטרמפיסט.... אבל עברו הרבה שנים מאז ואולי אני השתניתי או שהספר השני שונה.. לקח לי המון זמן לקרוא אותו, היה לי מוזר. הספר פשוט לא זרם לי. הייתי עקשנית וגם נורא סקרנית מה יקרה בסוף.... וחוץ מזה אני בד"כ לא מפסיקה באמצע. הספר נחמד מוזר קופץ ממקום למקום לאירוע ואירוע, וזה פגם לדעתי בעלילה. אבל אהבתי מהצד של ספר מדע בדיוני ואיך חיבר בין דברים הידועים לנו לדברים "עתידיים"... או בידיוניים. בכל מקרה אמליץ לנסות.. ... המשך לקרוא

Mira

42. כל חיי סובבים סביב המספר הזה. אפילו התא שלי בדואר הוא 42. כי אחרי הכול, זהו סוד החיים, היקום, והכול. אמנם רוב הספר מ ש ע מ ם ולא מבינים הרבה, אך הסופר מביע את דעותיו בדרך הומוריסטית ומעניינת, אמנם חלק מהספר מעורר בחילה (" ערב טוב, אני הוא התבשיל היומי. אוכל לעניין אותכם בחלק זה או אחר של גופי? בחירה חכמה אדוני, אני כבר רצה למטבח ויורה בעצמי"), אבל הביקורות מצחיקות ומעניינות, והעלילה טובה. אבל מה שהכי הדהים אותי הוא מרווין. הרובוט הזה אומר דברים אמיתיים וכנים, מכל ה"לב", ולא מיפה את הדברים. ספר מבלבל, אבל טוב.... המשך לקרוא

42

אדאמס עושה זאת שוב - המסעדה שבסוף היקום היא אחת המסעדות המטורפות ביותר שקיימות. היא המצאה גיאונית פרי מוחו הקודח של אדאמס, והיא מעל ומעבר לכל הציפיות שקיימות ביקום כולו. הספר השני בסדרה המטורללת לחלוטין של מדריך הטרמפיסט לוקח את הקורא אחורה וקדימה בזמן, ימינה ושמאלה ביקום, ואל עולמות שונים ומשונים המגוונים בצורות חיים כה משונות שקשה למוח לתפוס (ובעיקר כי אין לו ידיים בשביל לתפוס). החבורה מגיעה אל קצווי היקום וחוזרת ממנו בזמן, אל עולמות שונים באי הסתברות כה גדולה שאפילו "ליבת הזהב", החללית עם מנוע אי ההסתברות החזק ביותר בעולם, לא יכולה לחשב. הספר מפ... המשך לקרוא

Braveheart

ספר מעולה. אולי פחות ממה שציפיתי כי לא היו בו הרבה רעיונות גאוניים כמו במדריך, לא הרבה דברים ששווה לצטט, אבל זה פשוט בסטנדרטים שהמדריך הציב לו. כספר בפני עצמו הוא טוב בהחלט. אז כל החבורה הולכת לבקר באותה מסעדה, שנמצאת, איך לא, בסוף היקום האין סופי שלנו. אהבתי במיוחד את הקטע שבו הפרה הציעה את עצמה לאכילה. כן. זה מחריד, אבל אולי באמת יותר מחריד כשהיא לא מסכימה? :P דילמה מעניינת. אלה אחד הקטעים היותר חזקים בספר, שלדעתי מאוד נוגע ברמה של המדריך. ... המשך לקרוא

סהר־פז

הספר מעולה אך התרגום, לוקה בחסר, לדעתי. מי שיכול לעשות את המאמץ ולקרוא באנגלית - מומלץ! ... המשך לקרוא

דניאל

המשך המסע של ארתור ו"חבריו" ברחבי היקום והמשך הצחוק החביב עלינו ועל מושגינו על החיים. מעבר לכל המיפגשים המוזרים כולל המסעדה שבסוף היקום והמסעות בזמן, אהבתי את המיפגש עם האיש שבשבילו (איך לא) היקום קיים דרך העיניים והאוזניים וברגע הזה הנתון. מאד בנאלי אבל נכון, כל אחד מאתנו המציאות שלו קיימת דרך החושים ודרך עיבוד הנתונים, משמע התפישה שלנו, וזהו עולמנו. לדעתי נופל במקצת מהמדריך לטרמפיסט בגלקסיה אבל בהחלט חביב ביותר. ... המשך לקרוא

אלזה

הספר מציג הרפתאות מסחררות של ארתור דנט וחבריו ביקום ההולך ומתפשט. דרך ההומור המתוחכם של אדאמס מבצבצות תיאוריות פסיכולוגיות, פילוסופיות ופיזיקליות על כל ההוויה הזאת שמסביב. הספר מצויין אך התרגום העברי איום ונורא, רצוף שגיאות תחביר, ניסוחים מסורבלים, והשמטות שגורמות למשפטים להיות לא הגיוניים מה שהופך את הספר לכמעט בלתי קריא וחבל... המשך לקרוא

לנדן פארק-ליין

הגיבור האמיתי של "המסעדה שבסוף היקום" הוא לדעתי, מרווין, הרובוט ה"סופר" אינטליגנטי ו"סופר דופר" דכאוני. הקטע המדהים בו מרווין מנצח רובוט מלחמה משוכלל כדי להגן על זאפוד ביבלברוקס הנו בפשטות, בלתי נשכח. הרעיון של "המסעדה שבסוף היקום" מתוחכם ומבוצע לעילא וקטע נוסף מצויין, הוא המפגש של ארתור ופורד עם נוסעי "ספינת השוטים" מעדן מפולפל, מתוחכם ומצחיק בטירוף, שרק הגרסה באנגלית שלו יותר טובה ממנו. הדקו חגורות, ישרו מושבים וטוסו לחוויה. ... המשך לקרוא

boazbm

חסר עוקץ לעומת הספר הראשון אבל עדיין שופע באבחנות משעשעות.... המשך לקרוא

אסף