ביקורות ספרים על הספר דומא קי

הספר הראשון של קינג שקראתי,בגללו קראתי עוד רבים שלו הבנתי שהספר אופייני מאוד לסטיבן קינג כאשר קראתי את"זה" "העמדה" "זר" "דברים שצריך" "עיני הדרקון" ועוד שאיני מונה. המאבק ברוע עתיק והמשמעות שאי אפשר באמת למגר אותו אלא רק להרדים זמנית=יכול להתפרש כטריק ספרותי כך שלעולם לא תגמר הכתיבה, אך אני רואה בזה איזה תפיסת עולם שמעניקה משמעות אל המציאות מעבר לגבולות שלנו. העדר היכולת למגר רוע הוא זה שמעניק לרוע משמעות אמיתית,היותו נצחי ... המשך לקרוא

יוסי

מזמן הפסקתי לקרוא מדע בידיוני ולכן לא קורא את הספרים של סטיבן קינג. הספר הזה נפל לידי איך שהוא והתחלתי לקרוא אותו. הוא מאוד עניין אותי. כתוב טוב ומעניין אבל הסוף יותר מדי בשבילי וזה פגם לי בהנאה הכללית.... המשך לקרוא

רוני pery

ספר מותח ועשוי היטב... המשך לקרוא

atb

הספר הראשון של סטיבן קינג שקראתי. נשאבתי בבת אחת אל עולם קסום על אי בודד.. נדלקתי על החבר הזקן של אדגר, וכל אמרות השפר שלו. ספר פשוט מיוחד. בזכותו קראתי עוד עשרה נוספים של קינג.... המשך לקרוא

קורא כרוני

ספר מעולה, הרגשתי צורך לקרוא אותו שוב אחרי חצי שנה. להבדיל מהספרים הישנים יותר של סטיבן קינג, בהם הוא נכנס לתיאורים ופרטים "מייגעים" הספר סוחף מתחילתו ועד סופו, העלילה כל כך מושכת שלא ניתן לקרוא אותו בריפרוף, ובטוח שלא להניח אותו בצד עד סופו. ממליץ בחום ... המשך לקרוא

ניסו

מה שהופך את הספר הזה לטוב הוא לדעתי הדמות הראשית. אדגר פרימנטל, הדמות הראשית של הספר, עושה את כל הספר. אכן, לא נדירות הפעמים שבהן הקורא ממש דואג וחרד להצלחתה של הדמות הראשית, אבל בספר הזה זה ממש פגע בי חזק. כשלוקחים בחשבון את העובדה שאדגר פרימנטל איבד את ידו, איבד את הזיכרון שלו, וסובל מהתקפי זעם, ויחד עם זאת הוא לא מאבד את חוש ההומור שלו (כפי שבא לידי ביטוי כמעט בכל עמוד) ולא את האנושיות שלו - זה בהחלט מעורר דבקות מצד הקורא. ההזדהות עם אדגר - רגע השיא, לדעתי, היה כשאדגר עמד לנאום את נאום חייו בספרייה. דאגתי לו כמו שהייתי דואג ומחזיק אצבעות לקרוב משפחה שעומ... המשך לקרוא

אבק ספרים

רעיון מסויים שמסביבו נתפרו ונארגו בצורה מסורבלת ולא חיננית מילים על גבי מילים עד שנחנקתי מהסוודר הזה שתפר לי סטיבן קינג.... אפשר לצמצם את רעיון הספר ל100 עמודים אולי (ויש בו מעבר ל-600)... למעשה הספר התחיל להיות סביל מעמוד 440 בערך וגם משם ניתן פה ושם לצמצם משמעותית. אני רגילה שסטיבן קינג כותב דברים הזויים וציפיתי לזה גם כאן אבל השאלה הנשאלת היא האם על כל רעיון טפשי אפשר לתפור סיפור של 600 עמודים? פה הרעיון הוא ציורים שמשקפים מציאות - תצייר משהו והוא יקרה, תראה ציור מסויים והוא ינבא את העתיד. כמה צפוי. באותה מידה אפשר לכתוב ספר על חתולים עם זנב קצר שמדברים, מ... המשך לקרוא

ליאת

לדעתי הרעיון של הספר והעלילה טובים ביותר.אמנם,לפעמים בספריו של קינג יש נטייה לתאר יותר מידי זוטרות,להצמיח יותר מידי עשבים שוטים ולא נחוצים מסביב למתרחש.הספר מעניין,אין מה לומר,אך אני יותר אוהבת כאשר העלילה לא נקטעת ביותר מידי תיאורים 'חופרים' ולא ממש נחוצים.למרות הכל,קיבלתי הנאה רבה מקריאת החלק האחרון של הספר.... המשך לקרוא

כשניגשתי לספר לא ידעתי למה לצפות. זו הפעם הראשונה שאני קוראת ספר של קינג או אחד מסוג כזה בכלל. ובמזל, באתי עם ראש פתוח, ונשאבתי לעולם שונה ומוזר, נסחפתי לתוך העל-טבעי. לא חשבתי אי פעם שספר יגרום לי לפחד, אבל אתוודה ואומר שהיו רגעים שהספר העביר בי חלחלה ורתיעה, ובחלקו הרגשתי ממש כחלק מהעלילה. הכתיבה והתיאור גרמו לי להרגיש כאילו אני שומעת את רשרוש הצדפים, רואה את אדגר מצייר, מרגישה את חמימות השקיעה על החוף וחווה עוד דברים מבעיתים שלא אציין למניעת ספויילרים.  מי שמחפש ריאליזם, לא ימצא אותו כאן. אבל למי שמסתדר עם דמיון מפותח יהנה מהספר מאוד.... המשך לקרוא

moga

נתחיל בווידוי: אני מעריץ של קינג. אין לי פוסטרים שלו על הקירות או קעקוע על הכתף, אבל אני בהחלט מעריץ. עכשיו, כשהבהרנו את הנקודה הזו, אפשר להמשיך הלאה. סטיבן קינג מוציא ספרים בקצב מהיר כבר שלושה עשורים. יצירותיו הפופולאריות ביותר יצאו יחסית בתחילת דרכו ('העמדה' 'זה' 'הקמיע' ועוד). לפני שניגשתי לספרו האחרון, "דומא קי" עברתי על כמה ביקורות שהסתובבו ברשת. הביקורות היו, בלשון המעטה, טובות. מאוד. היו כמה שטענו בתוקף שזהו ספרו הטוב ביותר של קינג מזה שני עשורים. אני לא מחשיב את עצמי כאחד שהולך באופן עיוור אחר ביקורות, אבל אני אשקר אם אומר שלא התרגשתי לפני תחילת ... המשך לקרוא

avivs

הספר הזוי בחלקו, בכדי להתחבר אליו יש לנטוש את העולם הנוכחי ולהפליג בנבכי עולם אחר בלתי מציאותי. מבעית לעיתים אם כי רחוק מלהיות ספר אימה. נהניתי מהקריאה, כותב באופן מעניין, מלא תוכן ומשכיל. ... המשך לקרוא

פואד

דומא קי נמצא על גבול שבין רומן לספר אימה. אי אפשר להשוות אותו לספרי אימה אחרים של קינג. הוא נמצא יותר על הקו ההזוי מאשר על קו הפחד. להמלצה המלאה: http://www.global-report.com/sfarim/?l=he&a=343226... המשך לקרוא

סיגלית

לא ספר אימה רגיל מבית ספרו של סטיבן קינג . אדם שעובר תאונה קשה ונישואיו נהרסים בשל כך ,יוצא לחופשה ומגלה כישורי ציור מיוחדים המשפיעים על זולתו... ספר נחמד... המשך לקרוא

הנסיך הקטן

יש משהו מאוד קסום בספרים של קינג, בעיקר בספרים שהוא כתב בשנים האחרונות. כמו בכל ספריו, לא הבנתי עד כמה הספר השפיע עלי עד שלא כיביתי את האור ללכת לישון. ספר שפשוט אי אפשר להניח מהידיים. הוא אומנם לא הספר הכי טוב שלו, אך יש בו מן הכישוף הסטיבן קינגי המוכר והאהוב. ... המשך לקרוא

קרינה

את האמת אהבתי את ההתחלה של הספר, ציפיתי לסוף מעניין יותר אבל התאכזבתי. הסוף קצת מבולבל ולא כל-כך מובן. סיימתי את הספר די מהר כי היה קשה לעזוב אותו אבל ממש לא אהבתי את הסוף. דווקא סופר מפורסם...... המשך לקרוא

ורו'ש

עברו שנים רבות מאז שקראתי ספר של קינג. ולכן, היססתי לפני שהחלטתי לרכוש את הספר במסגרת מבצע בחנות הספרים. אבל לאחר התלבטויות רבות הגעתי למסקנה שמדובר בהימור עם סיכויים לא רעים. ככלות הכל, זכרתי שקינג הוא סופר בחסד, הכתיבה שלו סוחפת, מעמיקה חדור אל נבכי נפש האדם, מסקרנת וכמובן מפחידה. זכרתי שספרים עבי כרס כמו "דברים שצריך" (קרוב ל-1,000 עמודים) נגמעו בימים ונורא התחשק לי ספר לרוץ איתו ולא עוד "רומן פילוסופי כבד". משהו סוחף, לא כבד מדי ועם זאת לא מטומטם. זה מבחינתי קינג. את הספר הזה בן 600 העמודים קראתי בכייף. אימה לא ממש אחזה בי במהלך הקריאה, גם לא בקטעים "המפחיד... המשך לקרוא

נטעלי