ביקורות ספרים על הספר פנים צרובי חמה - ספריה לעם #588
"ואולם ככל שהפליג בנאומו, הלכה היא והתכווצה על כיסאה, ופה כבר לא התאפקה. 'אני לא אוהבת שיחות על ילדות. תמיד יש בהן איזו תרמית'. קולה התפרץ לתוך דיבורו ואבנר בחן אותה. 'למה את מתכוונת כשאת אומרת תרמית?' שאל.
'לא, תרמית זאת לא מילה טובה. שוחד. בזכרונות האלה של הילדות יש תמיד איזה שוחד."
'אני לא מבין'.
'כשאנשים מספרים אחד לשני את סיפורי הילדות שלהם, הם מנסים לקנות את הלב שלהם באיזה אופן... הסיפורים האלה, הם יוצרים תחושה מזוייפת של היכרות, כאילו שאם תספר לי את הסיפורים שלך אני ארגיש שהכרתי אותך בעידן שהיית יותר תמים, חף מכוונות'"
===
על שלושה חטאי הסופר, ועל ארבע... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
שמעון אדף כותב טוב. הגעתי לספר אחרי שנתקעתי על ׳הודו- יומן דרכים׳ של קרליבך. התחלתי לקרוא את הודו לפני הטיול הראשון שלי להודו ב2013 ולא הצלחתי לסיים אותו. מאז התחלתי לפחות עוד פעם אחת. הפעם השלישית שהתחלתי היתה בפברואר, כשהחלטתי שזהו זה, אני הפעם מסיימת ויהיה מה, ולא מתחילה אף ספר אחר לפני שאני מסיימת את הודו. נחשו מה. לא סיימתי. ופנים צרובי חמה היה קצת גדול עליי, כי לפני זה קראתי את מוקס נוקס של שמעון אדף והוא היה כבד לאללה. כתיבה כבדה, מעיקה, שגרמה לי להרגיש אני לא יודעת עברית בכלל. אבל! פנים צרובי חמה כבש אותי כבר בדפים הראשונים. התמגנטתי אל הספר. גמעתי א... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
שמעון אדף, 2008 פנים צרובי חמה, עם עובד
שתי התגלויות יש לפלורה. את האחת קל מאד לגלות. היא נמצאת מיד בפתח הספר, בפרק הראשון: יללת חתולים מיוחמים מעירים את פלורה משנתה, ילדה כנועה, פגומה, בת 12 .
כמה דקות לאחר מכן והיא כבר אוֹרי. ישות על טבעית כלשהיא, מברכת אותה: "קומי אורי כי בא אורך". מפה והלאה אורי הולכת ומצטברת, זוקפת ראש, מנהיגה ומורדת. לא בקלות, לאט לאט, שני צעדים קדימה ואחד אחורה, אבל במגמת עליה.
הישות לא חוזרת ואורי נשארת לבד מול העולם המתגלה לה בכיעורו, בטומאתו. מול משפחה, מול אם גוססת לאיטה, מול חברים בוגדניים, מול ניצול מיני. והיא מתקדמת ונסוגה.
רק צי... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
פרוזאיקן בחסד עליון, כמו בשירה - כך בסיפורת. נוגע בעננים. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
תהיתי רבות איך אוכל לכתוב ביקורת על הספר הזה, ששום תיאור לא ייטיב עימו, ושום מילה לא תכיל את כל ישותו. הוא איכותי, הוא משובח, הוא יצירת מופת נדירה. הקריאה בו מפעימה, מעתיקת נשימה, פוצעת ומדויקת.
התיאור היחיד שיוכל להגדיר את הספר במילה אחת, בחדות מעט מאיימת, הוא "ספר עצוב". העצב, אותו נוגה אפלולי, זורם בתוך כל מילה ותיאור, נסתר מאחורי כל רגש.
אלוהים מתגלה לאורי אלחייני, ומרגע זה חייה עולים על מסלולם הרגיל והעגמומי - ילדות מצולקת, נישואים באושר מינימלי, גידול ילדה מתוקה, מציאת מקצוע. ובכל עת, אד לא ברור, מוחשי אך נעלם מעיב על חייה.
ההתגלות מסיטה את אורי מהיכ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מקורי ויוצא דופן, המספר את קורותיה של ילדה קצת שונה בעיירה דרומית בישראל, שאוהבת מאוד לקרוא ולא כל כך מבינה את הסובבים אותה. היא סבורה שאלוהים נגלה אליה לרגע דרך מסך הטלוויזיה, וחייה מושפעים מאוד מההתגלות הרגעית הזאת. בהמשך מתוארים חייה כאישה בוגרת, סופרת ספרי ילדים המתגוררת בתל אביב.יש בספר תובנות יוצאות דופן, אמינות ויכולת מרשימה למצוא נקודות מרהיבות של יופי ומשמעות בדברים היומיומיים ביותר. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
השתדלתי לקרוא לאט את "פנים צרובי חמה", כדי שיישאר איתי עוד ועוד זמן. יש משהו בתולי ,שלא חוזר עוד,בקריאה ראשונה של ספר.משהו,שאני מרגישה בו רק בקריאת ספרים מסויימים,בדרך כלל כאלה שהעולם והשפה שלהם כמו מדברים אליי בחזרה מהאוויר שנושמת.
כזה הוא הספר הזה. קריאתו פשוט נשזרה בחיים שלי.הוא הצחיק אותי עד התגלגלות: לעיתים צחוק עצוב,כמו בהיתקלות בתיאור הכל כך ישיר של ה"איש עם הפגם בלב"שזוהי מהותו ,ולעיתים צחוק פשוט:כמו בקטע בו אורי (הגיבורה)מתלבטת באיזה מן הספרים לבחור למטרת הריגת ג'וק. הוא עורר בי הזדהות,כי הדרך אותה עוברת אורי בהתייחסות המורכבת וגם כואבת לגוף ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|