ביקורות ספרים על הספר מחברות המלחמה
|
"והרי חייו של אדם הם תופעה חד פעמית ומה שהיה לא יחזור לעולם. נדמה לי שמגיל די צעיר יחסית חשתי זאת, תוצאה של פחד המוות, של התודעה של החילופיות, של הזמן המתקדם בכיוון אחד בלבד, מן היש אל האין. והרצון לעצור בעד התהליך הזה, הרצון לשמר את החולף, ולו רק על גבי הנייר."
כך נפתח היומן שכתבה אמא שלי ובו תיעדה את החודשים הראשונים של חיי. תמיד ידעתי עליו, אבל קראתי אותו לראשונה רק כשילדתי את הבן הבכור שלי, לא מפני שהתעניינתי בי התינוקת, אלא בעיקר מפני שדרכו ניסיתי להבין את התחושות של אמא שלי בזמן ההוא. וזה לא היה פשוט כיוון שהיא כתבה אותו בשבילי, כדי שאני אוכל להתווד... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
|
|
|
בקושי ידעתי דבר על מרגריט דיראס, ומה שידעתי בא מן הקולנוע ולא מן הספרות, וגם זה היה לפני שנים רבות. למזלי לא קישרתי את הסרטים "המאהב" ו"הירושימה אהובתי" עם שמה כי אחרת לא בטוח שהייתי לוקחת את הספר הזה ולא בגלל משהו פסול בסרטים אלא אולי מחוסר עניין. אבל, כמו שכתבתי, למזלי נמשכתי לספר הזה גם אחרי שראיתי אותו על דוכני מבצעים פעמים אחדות ולא קניתי. לבסוף וקחתי ולא הנחתי עד שסיימתי לקרא בו. הספר לא אחיד, יש בו פרקי יומן אוטוביוגראפיים בצד סיפורים בדיוניים קצרים ורשימות ששימשו כתרגילים בכתיבה או רעיונות לפיתוח. אותי ריתקו במיוחד דפי היומן האישיים. כל כך הרב... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסופרת/משוררת/תסריטאית/תסכיתאית/בימאית/מולטי-טלנטית מרגריט דוראס (מיד כמה מילים על עניין התירגום), שנפח עשייתה (יותר מארבעים רומנים !) הצדיק עוד בחייה את -רשימה חלקית- הקמתו של מכון מחקר, חנוכתם של מספר בתי ספר בכל רחבי העולם הפרנקופוני (עדיין קיים דבר כזה ?) וקריאת שלל פרסים על שמה, נפטרה אמנם בשנת 96 אך "שבה" לסיבוב אחד נוסף, תוצר של פרשה סמי-מסתורית שבמהלכה גילה בנה בכורה אוצר גנוז של ממש, כהגדרת הביוגראפים ושאר מעריציה של הגברת : 4 מחברות ישנות ארוזות במעטפה חומה ובהן - הטיוטה הראשונית ביותר, ששימשה אח"כ בסיס לספריה הגדולים, ביניהם - "המאהב", "הכאב" ו"מחס... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
