ביקורות ספרים על הספר הרהורים על הגיליוטינה
הרהורים על הגיליוטינה.
אלבר קאמי הוא סופר ופילוסוף קרוב מאוד לליבי, שכתביו השפיעו על עיצוב אישיותי ותפישותיי במגוון לא מועט של נושאים ותחומים.
המסה הזו שכתב קאמי רלוונטית מאין כמותה. הייתה רלוונטית אז, בעת כתיבתה, היא רלוונטית מאוד היום, כמעט 60 שנים לאחר פרסומה הראשוני, ואני מניח שהיא תהיה רלוונטית בכל דור עתידי שיבוא.
מדובר בהרהורים, מחשבות וטיעונים מנומקים ונהירים, מלאי הומניות, היגיון, אנושיות ואהבת אדם, בדבר רעיון עונש המוות.
הטיעונים כתובים בצורה מאוד ברורה ובהירה, אין במסה הזו אף טיעון מעורפל. כל אדם, מכל פינה בעולם, חשוכה או בהירה, אלימה א... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אלבר קאמי ידוע בכתיבתו ההומניסטית והביקורתית שמתעטפת בסיפורים מופלאים, אך במקרה זה הפשטות והישירות (כמו בחיבורים אחרים דוגמאת "האדם המורד" או "המיתוס של סיזיפוס") היא בעלת ערך אינטלקטואלי משלה.
****בשלב זה הביקורת הופכת למפורטת למדי כך שמי שרוצה להמנע מספויילרים עדיף שלא ימשיך לקרוא****
קאמי מבקר את עונש המוות, שהיה נהוג בצרפת ובמדינות אחרות באירופה ובעולם, במשך מאות שנים. נקודת המוצא של קאמי היא אישית מאוד - אביו שחזר מצפייה בהוצאה להורג ונראה כהלום קרב, חיוור ומזועזע - תמונה שהשפיע עמוקות על קאמי הצעיר (את אותה התמונה הוא שחזר גם בפתח יצירתו "הזר"... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר קטן (כמה עשרות עמודים) ונפלא שעוסק בשאלת עונש המוות ומנתח אחד לאחד את הטיעונים בדבר נחיצותו. קאמי (שידוע בזכות "הדבר"), כותב כאן בגובה העיניים - פשוט וכנה. האינסטינקט של אנשים בנושא ענישה מתברר בספר הזה כמוטה מאוד, ולפעמים ממש אבסורדי. אהבתי את ההומור שלו, מצד אחד, ומצד שני את האינטימיות שבה הוא משתף את הקורא בניסיון האישי שלו. אמנם עונש המוות הוא נושא הספר, אבל קאמי מלמד כאן התיחסות נכונה יותר לכל עניין רגיש בחברה: טרור, אלימות במשפחה ועוד. בעיני הספר הוא בן זוג לספר נוסף - "יומו האחרון של נידון למוות", של ויקטור הוגו ( שכתב את ה"גיבן מנוטרדם" ו"עלובי ה... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|