ביקורות ספרים על הספר אמא מתגעגעת למילים
טרגדיה עיראקית - ישראלית, מ3 נקודות מבט.
רחמים, סבל פשוט בשוק מתאהב בנזימה היפה. אביה היהלומן מיעד אותה להנשא לדודה החיתיאר והחולה והיא בורחת מהפח אל הפחת. ממרה את פיו של אביה שמורה על ניתוק מוחלט ממנה וממשפחתה ומתמסרת לרחמים. 14 שנים שהם לא מצליחים להעמיד יורש, ולרחמים אין רחמים. הוא סוגר את נזימה בין 4 קירות ומביא לשגעונה. אחרי 14 שנות נסיונות מגיח לעולם עובדיה, שהוא איך לומר בעדינות, בור של חרא.
הילד מפונק מצד אחד על ידי אימו ואביו הקר והקשה מהצד השני מביאים אותו למצוא את מקומו בתנועת הנוער של השומר הצעיר. הוא מבין שכדי להשתלב עליו להתכחש להוריו ולהע... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מומלץ ♥
הספר משקף אמיתות מהתקופה שבני נוער מזרחיים חיו בכחש למוצאם,
וניסו להשתלב ב"ארץ ישראל היפה" שדגלה בשירים ששודרו בגלי צה"ל
כי שם השירים המזרחיים מודרו בבושת פנים.
ספר המתאר תקופה ש"מציצים" ואורי זוהר היו אין,
ואילו "חגיגה בסנוקר", זאב רווח וזוהר ארגוב היו אאוט.
ואז חלפו השנים...
ופתאום פגישות מחזור התקיימו במועדוני זמר מזרחיים,
וכל המתכחשים (אשכנזים ומזרחיים) רוקדים על שולחנות,
והשמחה מתפרצת כנה ואמיתית.
ספר על ישראל שעברה מהפך תרבותי מקצה אל קצה!
ציטוט שאהבתי:
"זיכרון הוא דבר חמקמק וערמומי,
גוף שממציא את עצמו כל פעם מחדש.
אם לא תתפסי א... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר הזה הוא ספרו השלישי של בוסי. שני הראשונים עסקו אף הם ביחסי הורים וילדים וכמובן בעדתיות וגזענות. כאן יורה בוסי לכל כיוון אפשרי, מיחסי מזרחים ואשכנזים, פער דורי, ירידה מהארץ בכלל ולברלין בפרט, הרבה שזה הפך לאופנתי ותוך כדי שילוב הסכסוך הישראלי פלשתינאי, כולל פיגוע לקינוח.
עם כל כך הרבה כיוונים, בוסי מתקשה להתמקד, אבל מאחר והוא כותב מוכשר, פה ושם עולים קטעים מרגשים ונוגעים.
רחמים "שם עין" על נזימה, בתם של אנשים מבוססים. אמנם שניהם ממוצא עיראקי, אבל רחמים הוא בסה"כ סבל בשוק ונזימה כבר יועדה לקרוב משפחה העשיר. רחמים לא מוותר על נזימה והיא מצדה מתאהבת ב... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מרתק , סגנון כתיבה עכשוי , אקטואלי ,הלשון רגישה והמשלב - נמוך. את ביקורתי לספר אחלק ברשותכם לשניים:
ראשית -העלילה מעניינת , יש פה סיפור וזה כשלעצמו כבר זוכה אצלי לנקודות . מדובר באב רחמים , האם נזימה והבן עובדיה משפחה המנסה להשתלב בחברה . חיי המשפחה מורכבים ומהווים חלק מפסיפס רב גוני המאפיין את החברה הישראלית , דאגות רבות ומעט רגעי אושר .האם מוכנה לעשות כל אשר לאל ידה כדי לשמור על אחדות המשפחה לעומת בעלה ,רחמים אדם נוקשה שהכבוד תופס אצלו מקום מרכזי בגישתו כלפי משפחתו וחבריו.הסופר יודע לאפיין את הדמויות ולהחיות אותן כאילו מדובר במשפחה מוחשית שק... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מדהים אומנם אני נמצאת רק במחצית הקריאה שלו אבל הוא פשוט משך אותי וגם העלה דמעות על פניי,נזימה היא יהודיה יוצאת עדות המזרח(עירק)עם האופי "הישן" של הנשים כנועות מפעם,היא נהפכת לאישה כנועה לבעל שבמשך 14 שנה סוגר אותה בבית "שגברים לא יעשו לה עיניים",כאשר סופסוף נולד לה בן זכר למרות הסלידה מאביו הוא נוהג בה באותה צורה,הוא מתבייש בה,מעליב אותה ומכנה אותה משוגעת.הספר כבש את ליבי מהרגע שפתחתי אותי וממולץ בחום לקרוא אותו. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר הזה הוא אולי אחד הספרים שהשפיעו עלי ביותר, והבהיר לי יותר דברים על זהותי המזרחית.
הסיפור נוגע ללב, סיפורם של עובדיה, רחמים, ונזימה, סיפור של מהגרים שהגיעו לארץ ולא הצליחו להגשים את חלומם הנכסף, ובנוסף לכך אחרי 14 שנה נולד להם בן אחד.
הכתיבה הציורית של בוסי גורמת לי להבין דברים רבים, הספר הזה הוא אחד מהספרים החשובים ביותר בספרות המזרחית ללא ספק.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
רחמים ונזימה נשואים ואינם מצליחים להביא ילד לעולם.
עובדיה בנם נולד לאחר 14 שנים.
סיפור דרמתי, נזימה אישה מסכנה, הבן עובדיה שמתנהג כאשכנזי, ואילו האב רחמים מתעלל סדרתי.
הסיפור הזכיר לי את הסרטים בערבית שהיו משודרים בימי שישי.
לא אהבתי את כתיבתו של דודו בוסי. הוא מתאר את העדה העירקית כפרמיטיבית, חסרי השכלה, חסרי תרבות, וכבוד מזרחי.
התאכזבתי מאוד.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
גם עכשיו, יותר משנה אחרי שקראתי את הספר, אני לא זוכרת פרטים, אך לא אשכח את הצביטה שעשה לי בוסי בפרק בו נזימה הלכה למשביר. היא היתה מאוד מעוררת רחמים והפרק מאוד נגע לליבי.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הכתיבה ייחודית, ישראלית מאד. או שאוהבים או שלא. אני נהנתי אבל עד גבול מסוים. בערך באמצע הספר ניתן לומר ש"הבנתי את הפואנטה" - נזימה מסכנה ומעוררת חמלה, הבן שלה עובדיה הוא "משתכנז", האב רחמים הוא מתעלל סידרתי ובקיצור דמויות קומיות ודרמתיות בעת ובעונה אחת, אך בלי עומק רב ודי צפויות. אז הפסקתי באמצע ולא אקרא עוד מספריו של דודו בוסי כי אני חושבת שהכתיבה תהיה דומה וצפויה בכל הספרים. עדיין אני חושבת שהספר כתוב טוב.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
נזימה ורחמים זוג יוצאי עירק נשואים שנים רבות ולא מצליחים להביא ילד לעולם. יום אחד ראתה נזימה סרט מצרי מהסרטים שהיו מוקרנים בימי שישי והזוג שבסרט כמותם שנים רבות לא הביאו ילדים לעולם עד שהתגלה שהבעיה נובעת מעקרות הגבר, מה שהביא את נזימה למסקנה שהבעיה בבעלה ולאחר שעבר טיפולים הביאו לעולם את בנם עובדיה לאחר 14 שנות נישואין. ילד זה היה משוש חיה וכל שמחתה. היא קיבלה את משוגותיו ופינקה אותו ללא גבולות.
הנער היה מקור צער כי היה מרדן ואנוכי. אך משהצטרף לשומר הצעיר חל בו שיפור אימץ ערכי התנועה והשתלב יפה בלימודים ובחברה וברבות הימים אף היה קצין קרבי בצבא ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
|
|
ספר פשוט על אנשים ועל החיים.
בשפת דיבור רגילה, מתאר דודו בוסי משפחה פשוטה, נזימה ובעלה רחמים, אנשים פשוטים, עיראקים, נזימה עקרת בית, רחמים עבד בכרמל עד שהגשים את חלומו ופתח בית קפה ובו שולחנות שש-בש.
הכבוד המזרחי, הגבר ומקומו בראש המשפחה, האישה שבבית, הילד שנולד לאחר שנים ארוכות - בן זכר, וההתנגשות של התרבות המזרחית עם התרבות של מדינת ישראל בשנות ה- 70 וה- 80 של המאה ה- 20 ולתוך המאה ה- 21.
הילד , עובדיה, שגדל לנער, לחייל, לאיש, ומערכת היחסים שלו עם הוריו ועם החברה בכלל.
בלשון מרתקת, רגישה, מסופר סיפור משפחתי המספר גם על הפרטים - האנשים וגם על החברה כולה.
ספר טוב... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לא יכולתי להניח אותו.
דודו בוסי סופר מדהים... הוא כותב את כל סיפוריו תוך שימוש בלשון זורמת ומתגלגלת.
הוא גורם לנו להתאהב בדמויות שלו, אהבה אמיתית, ובכל רגע נותן לנו סתירות רגשיות מטורפות.
חוויה!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספק אם הייתי מגיע אליו לולא סדרת הטלוויזיה "מחוברים" שחשפה אותי לדמות מרתקת ועכשיו גם לסופר מוכשר... הכתיבה של בוסי מצחיקה וממכרת וזה בדיוק מסוג הספרים שאי אפשר להניח אותם מן היד ורק רוצים עוד ועוד. מומלץ בחום!
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
צחקתי, דמעתי, אהבתי, התרגשתי עד כלות!! סגנון כתיבה מרתק ומרגש שמחזיר אותי למחוזות ילדותי.
העושר הלשוני של עברית מהולה במילים עיראקיות ,הרצון העגום הזה לההשתלב ולהטמיע את ההוויה הישראלית ובדרך להתפשט מכל מאפיין תרבותי אחר . הספר מומלץ , כתוב ברגישות רבה ועוקב בעצב אחר עובדיה והתחנות התרבותיות של חייו.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
השם של הספר נתפס לי :
נזימה מתחתנת עם רחמים , ההורים שלה נישלו אותה מהירושה היות והתחתנה עם רחמים .
אחרי 14 שנה נולד להם בן עובדיה .
עובדיה סבל מאבא מלא כעסים , ואימא אומללה שאהבה את בנה כמו כל אימא ללא גבול .
הספר קשה .... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
|
|