ביקורות ספרים על הספר סוף הרומן

"אותך אני אוהב ודאי לאורך כל הדרך, למרות שאת נסערת כבר ממישהו אחר, אותך אני אכאב ודאי יותר עם בוא הערב, ואם אשכח - הלב תמיד זוכר." המילים הנפלאות שכתבה שימרית אור ואותן שר בועז שרעבי, התנגנו לי בראש בזמן שקראתי את הספר. אלו ימים של מלחמה ומה טוב יותר בימים קשים כאלו מאשר לקרוא על אהבה? אך גרהם גרין לא כותב סיפור אהבה נורמטיבי: זהו סיפור על אהבתו של מוריס בנדריקס שהוא סופר קצת כושל (בניגוד לגרהם עצמו) לשרה שהוא אישה נשואה (לאחר כמובן), סיפור יחסיה של אותה אישה עם הנרי בעלה שהוא עובד מדינה ובהמשך סיפור יחסיה של שרה עם מאהב אחר. העלילה מתרחשת בלונדון המופ... המשך לקרוא

בנצי גורן

# כששני אנשים בוגרים, לפעמים נשואים (לא אחד לשניה), מנהלים רומן, קיים סיכון לאהבה. בניגוד להתאהבות, שימיה קצובים וסופה ידוע מראש, אהבה היא סיכון רציני. היא אינה מתחשבת במציאות, בהתחייבויות קודמות או מאוחרות. היא אינה מתחשבת במוסר, ב"מה יגידו" או בכדאיות. לפעמים היא מופע כה דרמטי, שהיא גורמת נזק ממשי ללוקחים בה חלק. גרין, בדרכו הכנה והאמינה מתאר פה רומן מהסוג הזה, שהרס את הדמויות שנטלו בו חלק. מוריס הוא סופר, רווק שרגלו הנכה מנעה את גיוסו. שרה היא אשתו האהובה (והמוזנחת רגשית) של פקיד רם-דרג. הזמן הוא ימי מלחמת העולם השניה, ערי אנגליה מופצצות ערב ערב, אבל ש... המשך לקרוא

yaelhar

ליידי קתרין וולסטון, אמריקנית שנישאה לבעל תואר אצולה אנגלי, התרשמה מאד מספרו של גרהם גרין "העוז והתפארת", שבמרכזה דמותו האמיצה של כומר קתולי. ליידי וולסטון החליטה לעשות מעשה ולהצטרף לכנסיה הקתולית. היא פנתה לגרהם גרין, אותו לא הכירה, בבקשה שיהיה הסנדק שלה בטקס הטבילה. גרין נענה, אך לבסוף נבצר ממנו להגיע והוא שלח את אשתו וויויאן. זו היתה תחילתה של ידידות בין המשפחות, שהפכה בהמשך לרומן סוער בין גרין לוולסטון. הרומן הזה הניע את גרין לכתוב את הספר הנפלא "סוף הרומן", שיצא לאור ב-1951...בעולם המציאות הרומן שלהם שרד גם את פרסום הספר, שמן הסתם לא הוסיף נחת לבעל המ... המשך לקרוא

דן סתיו