ביקורות ספרים על הספר החמדנים - קומדיה מחיי האמנים

ספר מעולה, מבדר ומשעשע. מומלץ מאוד הן בזכות איכויותיו והן כמסיח דעת וכאסקפיזם (בורחנות בשפתנו) מהמציאות האיומה. לבנימין בובק, צייר המתקרב לשנתו השבעים יש דירה ברחוב טשרניחובסקי שהורישו לו הוריו, חשבון עובר ושב נחמד ועוד כהנה וכהנה טובין ונכסים. מלבד זאת הוא בליין, זולל וסובא, סורר ומורה, ובעיקר - שותה. בריאותו הרופפת, אוצרותיו המרובים והעובדה המשמחת (את חבריו ודורשי טובתו) שהוא רווק ללא משפחה קרובה, גלמוד וערירי, גורמים לכל הסובבים אותו - אומנים בוהמיינים מתחומי יצירה שונים - לעשות כל שביכולתם כדי להיכנס לצוואתו הנכספת. אז מי יזכה להגיע למקום הראש... המשך לקרוא

בועז

בנימין בובק הוא צייר בוהמיין נודע ומוערך, חובב אוכל, מגזים בשתיה וחי לבדו מתוך בחירה. הוא רווק ובורח מכל מחוייבות. הוא גם אומלל בדרכו, רוצה רק שקט, ועל כל מטלה בירוקרטית, קטנה או גדולה, הוא מפטיר "טוב מותי מחיי". הוא עוד לא בן שבעים אבל הוא בהחלט מזדקן, והשמועה פשטה שזהו, יש לו את המחלה הזו, או מחלה אחרת, וימיו ספורים. מרגע זה, חייו הנותרים אינם חיים. כל המי ומי, חבריו ומכריו, שחקנים, אמנים וסופרים, באמת או בעיני עצמם, קרובי משפחה רחוקים, ושאר מקורבים, עטים על הגוויה לעתיד, ומנסים לזכות בנתח מהירושה. וכך הסיפור הקומי הזה מתגלגל ומיטיב לתאר, תוך שימוש בקרנבל... המשך לקרוא

יוֹסֵף

בנימין בובק הוא צייר תל אביבי שנולד ביום הבסטיליה, אוטוטו בן שבעים. מעולם לא נישא, מתגורר בדירה שירש מהוריו וברשותו בוכטה נאה למדי בבנק. הקשר המשמעותי בחייו הוא עם ימימה הצעירה ממנו בשנים רבות. חובב הטיפה המרה וסיגריה פה ושם. מבלה עם הג'מעה הבוהמיינית שהוא מכנה 'הכנופייה' בסגנונו הציני, יושבים שעות בבר האהוב עליהם- המגוז. ואיזו כנופייה, בין חבריה יוליה מורוזובה היפה, שחקנית. סימקין, מיכאליס, שרית מעטוף, אבנר גדיד ובנו אמיר (מירצ'וק). וכמו שניתן לצפות, חגים סביבו מי שרואים עצמם זכאים לנתח, מגיע להם או לא-שאלה אחרת לגמרי. מעט קרובי משפחה, אמנים מרוששים, א... המשך לקרוא

ראובן

קבלו את בנימין בובק, שמתאר את עצמו בעמוד 76: "בנימין בובק: טרום- סוכרתי, טרום-סרטני ופוסט טראומטי. כל מכריי מספידים אותי, אבל אני בריא כמו סוס בלגי". ירמי פינקוס הסופר החד והמושחז, התל אביבי (עוד לפני שהיא הפכה לעיר היקרה בעולם) עושה זאת שוב. הוא חומד לצון, בעלילת הספר, אודות החמדנות של בני האדם. מאחורי הרצון שלהם לסייע לבובק, שמתקרב לישורת האחרונה בחייו, עומדת תאווה עזה לרשת את שלל נכסיו של האיש. בנימין בובק, צייר תל אביבי, מוקף חברים ונשים ממגוון גילאים. עצלן, שמרן, חובב הטיפה המרה, משוטט בין בתי המרזח של העיר, מבין שהסלידה של הסביבה מאורח חייו היא... המשך לקרוא

מירי דליצקי

הספר כתוב היטב, סגנון הכתיבה עברי (לא בסגנון "מוכן לתרגום" כפי שנהוג במקומותינו בשנים האחרונות), מדוייק ומענג. נקודה זו חשובה, מכיון שבתור ספר השייך לסוגת הקריקטורה הכתובה, הספר מסתמך במידה רבה על סגנון הכתיבה. עלילותיו של מיזנטרופ תל-אביבי שוחר טוב, אומן, שחי מיום היוולדו באותה דירה, בנסיונותיו להימנע מכל התעסקות מחוץ לתחום חייו הפרטיים.מה עולה בגורלו ובגורל החמדנים הסובבים אותו. ... המשך לקרוא

אוריהו

עד כה נהניתי מאוד מ-3 ספריו הקודמים של ירמי פינקוס. הספר הנוכחי - לצערי - הוא החלש מביניהם ודי מאכזב. הרעיון של הסיפור והיכולת לספר סיפור הם מעלתו הידועה של פינקוס, אשר מספר את סיפורה של תל אביב על דמויותיה הססגוניות. אבל כאן - סיפורו של בנימין בובק על חולייו וקשייו הפיזיים - האמיתיים או המדומים וחבר רעיו הבלתי אמין לחלוטין - אוסף של קריקטורות אנושיות - לא עשה לי את זה. די לעסתי את הספר הזה ולא פעם חשבתי לעזוב אותו. התיאור הגרוטסקי של עולם האמנות התל אביבי הוא לא ממש משעשע ואני מוכרח לומר שלא הצלחתי לצחוק הפעם כמו בספריו האחרים. מקווה שהוא ישתפר בספר הבא... המשך לקרוא

רוני

כשמו, כן הוא - נחמד, חביב, עליז, שוטף, הומוריסטי - קליל מאוד. קראתי את כל ספריו של ירמי פינקוס, נהניתי מכולם. אולם בראש ובראשונה מספרו הראשון "הקברט ההיסטורי של פרופסור פבריקנט" - הומור, אנושיות, הנאה רבה. ... המשך לקרוא

יוסי נינוה