ביקורות ספרים על הספר צל ידו - ספריה לעם #811

תדמיינו ספר המשך להארי פוטר, בו רולינג עוסקת בטיב הקשר שבין פוטר לדודו דארסלי. זה יהיה סיפור על הארי פוטר המזדקן, שמעלה באוב את ורנון במטרה ליישר את ההדורים ביניהם, מתוך רצון להבין ולרדת לעומק האישיות של הדוד. לא להיט, אה? ובכן, זה עובד באופן פנטסטי ב'צל ידו' של באר. סיפור המסגרת הטרחני (כדרכו בספריו המודרניים של באר), שנמשך כ-100 עמודים, מביא אותנו לבסוף אל באר הישן, זה שמספר את מה שכולנו באנו לשמוע: על ירושלים של פעם והשטייטל הנכחד של אירופה. אבל רק מי שקרא את 'חבלים' ו'נוצות', והתאהב בביוגרפיה המסופרת של באר ומשפחתו, יוכל להתרגש כהוגן מהספר הזה. לקראת סוף... המשך לקרוא

אבק ספרים

את חיים באר מעניין תמיד לקרוא. יש לו כתיבה של מה שמכונה "תלמיד חכם". המובאות מהמקורות, הסיפורים הקטנים מהחיים וידע העולם הרחב הם משובבי נפש כשלעצמם, גם בספריו הפחות טובים. "צל ידו" הוא מעין השלמה מאוחרת ל"חבלים" המעולה. בתחילה כשקראתי את מסגרת העלילה הבדיונית, מפגש בטירה אוסטרית עם נשמות עלומות מהעיירה אובורוץ דווקא, זה נראה לי קצת מאולץ. אבל הסיפור הוא על אבא ובן. וכדי להבין אותו אכן נדרש להכיר את "חבלים" ובעיקר את סצנת סעודת הבר-מיצוה הגרוטסקית המתוארת שם. מה תאמר לאביך חמישים שנה לאחר מותו כשאתה כבר בא בימים? האם בכלל תכירו זה את זה? כבר כשנולד היה אבי... המשך לקרוא

קיבוצניק

יכולתו המופלאה של חיים באר להמציא סיפורים מעניינים ומרתקים, ולשונו העשירה בפסוקים מן המקורות היהודיים, הם שקשרו אותי לספר, אך בסופו של דבר נלאיתי מעולם הדמיון והרוחות, שאיתן מקיים גיבור הסיפור את פגישותיו. נראה לי שחיים באר כבר כתב על כל תקופות חייו, וחסרה הייתה לו פינה אחת להשלים. לא התחברתי אל האופן שבו בחר לעשות זאת: פגישה עם רוחם של בני עירו של אביו סביב שולחן בטירה מוזרה, ושיחותיו עם רוחו של אביו. עדיין נותר אצלי ספרו "אל מקום שהרוח הולך" כטוב שבספריו, שגרם לי להנאה יוצאת דופן.... המשך לקרוא

יוסי נינוה

חיים באר הוא סופר שכל ספר שהוא מוציא אני קורא. בשנים האחרונות די התאכזבתי מספריו, הד לכך אפשר לקרוא במה שכתבתי עליהם. הספר הזה יש בו תיקון - אם כי עדיין - לטעמי -סובל מעודף התחכמויות והתפלפלויות שמראות את שליטתו בנבכי החוכמה היהודית - אבל מצד שני עדיין - אותי לפחות - מעייפות. בכל מקרה הסיפור מעניין, קריא מאוד, מאפשר לדימיון לרחף לעולמות שלא מעולמנו. הרעיון של שיחה עם אביו המת כשזה עד הסוף לא יודע שהוא מדבר עם בנו - מאפשר לסופר "להמציא" דיאלוג שכנראה היה רוצה מאוד להשלים עם אביו שהלך לעולמו מוקדם מדי בטרם הצליחו לדבר ביניהם ולהבין הרבה דברים. החיבור עם הס... המשך לקרוא

רוני

בסופו של יום מה שנשאר לנו כבני אדם מעבר לדברים המוחשים שאפשר לנגוע בהם , לנשק ולחבק אותם, או להאביס את עצמנו בהם הוא: את הידיעה הברורה שכל יום שחלף נלך לישון במחשבה שלא פגענו באף אחד, שנהגנו בכבוד בסובב, שלא "העפנו" מילה באוויר שעשתה למישהו חור בלב וציערה אותו. ולפעמים אנחנו צריכים לתקן דרכנו, או לקבל לפחות סגירה נאותה של דברים כדי שלא נסחוב אותם שנים על גבי שנים. כי כאמור מילים חיות גם אחרי שנלך, וההרים עדיין יעמדו על תילם גם אחרי שבני האדם ימלאו את מכסת החיים שלהם עלי אדמות. ועל כך הספר בין היתר על תיקון שחיים באר עשה מול הכאב הכי גדול שלו. ולפעמים גם מ... המשך לקרוא

חני

חבלים הוא הרי סיפור האהבה והחושך של באר. סיפור ילדותו בירושלים, כשהדגש הוא ילדותו בצל אמו וריחוק מה מאביו. באר חש שזה מצריך תיקון והתיקון בא באופן מפתיע ביותר. אחד מיליארדר בשם רפאל ליוורנו מציע לבאר הצעה שלא ניתן לסרב לה ואף לא כדאי: בוא אלי לאוסטריה, לטירה שלי שלוס מסמוסינה, היה אורח שלי לזמן מה ותרום חלקך כמדובב של חבורת זקנים. מיהם אותם זקנים? אלה הם אנשים מאוברוץ', עיירת הולדתו של אביו של באר. מטרת הדיבוב תהיה כתיבת ספר זיכרונות של עיירה שהיתה ואינה עוד. הטירה מלאה בשכלולי ההווה, מוגנת משל היתה כוללת את סודות האטום של מדינה עויינת כלשהי. רק מוזמנ... המשך לקרוא

מורי