“מי מאיתנו לא חשב על מוות בשלב כלשהוא בחייו?
מי מאיתנו כשהגיע לשפל המדרגה, לא חלפה במוחו המחשבה שהלוואי והיה מת כדי שהכל ייגמר?
פעם, בעבר הרחוק ובמהלך לימודי סיעוד, למדנו על התאבדות החל מהגורמים וכלה בסטטיסטיקה באשר ל"הצלחות." המשפט שנחרת במוחי היה: "פשוט רציתי שיפסיק לכאוב לי כל כך." וכאן טמונה הבעיה. מי יודע ממה סובל מי שעומד מולו? מי מודע לתמורות המתרחשות בנפשו של אדם חייכן, אדם המשדר שמחת ח”