“לאחרונה אני מתעורר בשעה מוקדמת עד שכבר לא נעים לי מעצמי, בחוץ חשוך ואין אפילו חרך של אור. נראה לי שהזמנים האלה הלא ברורים שחוצים את עולמנו בתוספת הוצאת הספר החדש שלי טשטשו היטב את מערכת השינה הפרטית שלי. בלילות בשעה מוקדמת יחסית אני נשכב על המיטה, קורא ספר ומוצא את עצמי מתעורר בהפתעה בשעת בוקר מאד מוקדמת, אני פוסע לעבר הסלון ומשתרע על הספה. אפילו הכלב שלי נגנב מזה שאני נכנס לממלכה שלו בשעה כל כך”

“מורה הומוסקסואל אמריקאי עובד כמורה בבית ספר אמריקני בסופיה שבבולגריה. המורה מפתח רומן עם מיטקו גבר מקומי יפה תואר וכריזמטי. בין השניים מתפתח רומן סוער רווי תשוקה ומין. המורה מוצא עצמו חוזר כל פעם לזרועותיו של מיטקו שלמעשה הוא נער ליווי. ככל שמתפתח הספר מתגלים עוד רבדים אצל המורה ששמו לא מצוין גיבור הספר. היחסים הבעייתיים עם הוריו ועם הסביבה, וכמו כן אלו הם שנות השמונים ויש בקרב הקהילה הגאה פחד ג”

“הייתי רגע לפני החלטה על להפסיק לקרוא, אבל אז צדה את עיני הביקורת של עמרי הרצוג במוסף ספרים של "הארץ" שבו הוא הגדיר את הספר הזה, כלא פחות, מיצירת מופת. או אז החלטתי שאני צריך לעשות מאמץ (ומי אני שאפסיק לקרוא באמצע יצירת מופת?). המשכתי וקשה להגיד שנהניתי או שהשתכנעתי - אבל עיניים של מבקר ספרות הן שונות מאשר של קורא רגיל מן השורה ובכלל - על טעם ועל ריח אין מה להתווכח. רומן על קשר הומוסקסואלי בין מור”

“לאחרונה אני מתעורר בשעה מוקדמת עד שכבר לא נעים לי מעצמי, בחוץ חשוך ואין אפילו חרך של אור. נראה לי שהזמנים האלה הלא ברורים שחוצים את עולמנו בתוספת הוצאת הספר החדש שלי טשטשו היטב את מערכת השינה הפרטית שלי. בלילות בשעה מוקדמת יחסית אני נשכב על המיטה, קורא ספר ומוצא את עצמי מתעורר בהפתעה בשעת בוקר מאד מוקדמת, אני פוסע לעבר הסלון ומשתרע על הספה. אפילו הכלב שלי נגנב מזה שאני נכנס לממלכה שלו בשעה כל כך”

“מורה הומוסקסואל אמריקאי עובד כמורה בבית ספר אמריקני בסופיה שבבולגריה. המורה מפתח רומן עם מיטקו גבר מקומי יפה תואר וכריזמטי. בין השניים מתפתח רומן סוער רווי תשוקה ומין. המורה מוצא עצמו חוזר כל פעם לזרועותיו של מיטקו שלמעשה הוא נער ליווי. ככל שמתפתח הספר מתגלים עוד רבדים אצל המורה ששמו לא מצוין גיבור הספר. היחסים הבעייתיים עם הוריו ועם הסביבה, וכמו כן אלו הם שנות השמונים ויש בקרב הקהילה הגאה פחד ג”

“הייתי רגע לפני החלטה על להפסיק לקרוא, אבל אז צדה את עיני הביקורת של עמרי הרצוג במוסף ספרים של "הארץ" שבו הוא הגדיר את הספר הזה, כלא פחות, מיצירת מופת. או אז החלטתי שאני צריך לעשות מאמץ (ומי אני שאפסיק לקרוא באמצע יצירת מופת?). המשכתי וקשה להגיד שנהניתי או שהשתכנעתי - אבל עיניים של מבקר ספרות הן שונות מאשר של קורא רגיל מן השורה ובכלל - על טעם ועל ריח אין מה להתווכח. רומן על קשר הומוסקסואלי בין מור”