“ביקורת מאת יעל צין : כיוונה של הרוח' הינו ספר מעורר מחשבה. מבלי להיכנס לאמונות האישיות שלי, עולם הדת רחוק ממני ולכן היה בי חשש שמא הספר לא יגע בי, לא ידבר אליי אך מהר מאוד התבדיתי. מחברת הספר, שרית רצון, מכניסה את הקוראים לנבכי העלילה בלי הכנה מוקדמת וכל זאת בסגנון כתיבה קריא, מושך וקולח. העלילה מתארת לנו שינוי שעוברות הדמויות ברמות שונות, חתירה לעצמאות ועמידה על הזכויות. גיבורת הספר היא מילי”

“תמיד אהבתי לקרוא ספרים על העולם החרדי, כן העולם הזה שאמנון לוי כל כך אוהב, יש לי לפעמים את התחושה שלוקחים את העולם הזה כמעין "תגלית" שעל החילוניים לחקור ולנבור ולנסות לאו דווקא להבין אלא יותר לשנות, ואני מנסה להבין למה? האם "הם" חוקרים ונוברים ומנסים לשנות את החילוניים? לא נראה לי. כיוונה של הרוח, הספר מתחיל לכאורה בצורה מאוד עניינית, קולחת, ומסקרנת, עד לרגע שהסופרת מחליטה לתת את דעתה בנושא "א”

“כיוונה של הרוח הוא ספר מקסים קריא זורם וקולח המביא דילמות מהעולם החרדי . זהו רומן מרתק מותח מלא ברגשות ובדרמות על החיים בצל הדת על חוקיו ואמונותיו . העלילה מגוללת את סיפורם של משפחה מסורתית ספרדית החוזרת בתשובה משה מואיז ודבורה להם 4 בנים ותאומות הם מתגוררים ברמת גן והעלילה מתמקדת בתאומות שלהם מילי ורבקי . האב מחליט להתחזק בדת לעבור עם המשפחה לבני ברק ולאמץ את מנהגי החרדים הגרים שם באזור על מ”

“ביקורת של הגב' שרה רחמיאל: ספר מעניין, מרתק, מותח, מלא ברגשות ודרמות. זהו רומן המבוסס על סיפור חייה של הסופרת שיצאה מבית חרדי ומביאה בספרה רשמים, חוויות ומוטיבים בצורה אותנטית ואמינה מחיי החברה החרדית, בעיקר הצעירים בחברה זו שבנשמתם ורוחם רוצים להתפתח מעבר לדת ולחוקי החרדים. יש ברומן דרמות, דילמות, חיים בצל הדת על חוקיו ואמונותיו. רומן זה שופך אור על חיי החרדים הנוקשים בתוך ומחוץ למשפחה. הצ”

“ביקורת מאת יעל צין : כיוונה של הרוח' הינו ספר מעורר מחשבה. מבלי להיכנס לאמונות האישיות שלי, עולם הדת רחוק ממני ולכן היה בי חשש שמא הספר לא יגע בי, לא ידבר אליי אך מהר מאוד התבדיתי. מחברת הספר, שרית רצון, מכניסה את הקוראים לנבכי העלילה בלי הכנה מוקדמת וכל זאת בסגנון כתיבה קריא, מושך וקולח. העלילה מתארת לנו שינוי שעוברות הדמויות ברמות שונות, חתירה לעצמאות ועמידה על הזכויות. גיבורת הספר היא מילי”

“תמיד אהבתי לקרוא ספרים על העולם החרדי, כן העולם הזה שאמנון לוי כל כך אוהב, יש לי לפעמים את התחושה שלוקחים את העולם הזה כמעין "תגלית" שעל החילוניים לחקור ולנבור ולנסות לאו דווקא להבין אלא יותר לשנות, ואני מנסה להבין למה? האם "הם" חוקרים ונוברים ומנסים לשנות את החילוניים? לא נראה לי. כיוונה של הרוח, הספר מתחיל לכאורה בצורה מאוד עניינית, קולחת, ומסקרנת, עד לרגע שהסופרת מחליטה לתת את דעתה בנושא "א”

“כיוונה של הרוח הוא ספר מקסים קריא זורם וקולח המביא דילמות מהעולם החרדי . זהו רומן מרתק מותח מלא ברגשות ובדרמות על החיים בצל הדת על חוקיו ואמונותיו . העלילה מגוללת את סיפורם של משפחה מסורתית ספרדית החוזרת בתשובה משה מואיז ודבורה להם 4 בנים ותאומות הם מתגוררים ברמת גן והעלילה מתמקדת בתאומות שלהם מילי ורבקי . האב מחליט להתחזק בדת לעבור עם המשפחה לבני ברק ולאמץ את מנהגי החרדים הגרים שם באזור על מ”

“ביקורת של הגב' שרה רחמיאל: ספר מעניין, מרתק, מותח, מלא ברגשות ודרמות. זהו רומן המבוסס על סיפור חייה של הסופרת שיצאה מבית חרדי ומביאה בספרה רשמים, חוויות ומוטיבים בצורה אותנטית ואמינה מחיי החברה החרדית, בעיקר הצעירים בחברה זו שבנשמתם ורוחם רוצים להתפתח מעבר לדת ולחוקי החרדים. יש ברומן דרמות, דילמות, חיים בצל הדת על חוקיו ואמונותיו. רומן זה שופך אור על חיי החרדים הנוקשים בתוך ומחוץ למשפחה. הצ”