ופלים לימון הוא ספר של סיפורים. סיפורים על אנשים, לרוב דתיים. על חיבוטי נפשם וקורות יומם. הסופר, דתי, התבטא בחשש הזה אם לכתוב על נושאים שבינו לבינה. בספר אני חושבת שרוב הסיפורים עוסקים בזה, ישירות או בעקיפין. 90% של סיפורים בנושא זה, 60% של סיפורים שיכללו משום מה את המשפט 'מה יעשה הבן ולא יחטא'.
ידעתי מראש שלשם נושבת הרוח, ולפיכך התלבטתי אם לקרוא אותו. בסוף החלטתי שכן כי אני מכירה את צורת הכתיבה

ספר טוב
מקבץ של סיפורים קצרים, עם שינויי סגנון ספרותי (מתאר חוויה של קורא, אני פחות מבין בספרות)
מי שמכיר את המגזר יזהה עשרות ניואנסים ורמיזות/קריצות מחיי היומיום וההואי של דוסים
בהחלט מתכוון לקרוא שוב, ולסמן את האהובים עלי
הגעתי לספר אחרי שזמן מה אני עוקב אחרי הרשומות של <mark>יהודה</mark>, אהבתי את ההקבלה של ארועים יומיומיים לשאלות תאולוגיות
או מהותיות יותר בחיי זוגיות-רווקות , גידול ילדים , אמונה , פחד