בית לא מפרקים. פשוט, בית לא מפרקים. נקודה. וואנס אתה נשוי - זה לכל החיים. מפה אתה מתחיל לעלות בסולם עד הסוף. אל תחשוב אפילו שיש לך אפשרות לעמוד ולהביט למטה, להסתכל מסביב לראות אם זה מתאים לך או לא. זהו. כך, במונולוג ההחלטי של אל"מ אודי עם-שלום, נפתח הרומן התנתקויות. אלא שאת ההצהרה הזו יורה אודי לחללו של העולם לפני שיעל, אשתו, פוגשת את ידידיה צוקרבאום, אמן האהבה והחיזור; ולפני שהוא מגיע לגוש קטיף בראש כוח שאמור לפנות את ביתה של משפחת חנן ומגלה עד כמה הוא בודד, תלוש וכמה לחיבור הפשוט שבין איש לאישה. התנתקויות הוא רומן אישי הנוגע בפוליטי ועוסק בכאב העצום הכרוך בהתנתקות - אישית או לאומית - בייסורים המלווים קריעה של הרקמה השלמה. זוהי יצירה בשלה ומרגשת המורכבת מארבעה קולות של בני משפחה אחת: קולו המדוד, הנחרץ של אודי; קולה המעודן, הפואטי של יעל; צרידותו השבורה, המגומגמת שלאופיר, בנם; והמילים העצובות והמתוקות של מאיה הקטנה. תמרה אבנר שירתה בדרגת סגן-אלוף בפרקליטות הצבאית ובמערכת הביטחון. ספר שיריה להיאחז במים ראה אור בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" בשנת 2007. זוכה פרס הסיפור הקצר של עיתון "הארץ" (2009)....

רקפת אורבך, קב"נית בכירה בצבא קבע, חובבת שקרים וגברים נולדה כפרוייקט הנצחה. במשך כל ילדותה ומרבית חייה הבוגרים היא חיה בידיעה שנולדה פחות משנה לאחר מות הגיבורים של אחיה צביקה במלחמת יום הכיפורים. בעקבות פגישה עם חבר ילדות של אחיה, מתחילים להתעורר בלבה של רקפת ספקות באשר לנסיבות מותו והיא מתחילה לחקור ולחטט, לבחוש ולשאול שאלות שריחפו בבית הוריה מאז שהיא זוכרת את עצמה. במקביל לתחקיר הפרטי שלה היא מנהלת רומן סוער עם עודד, עורך-דין שמבוגר ממנה בשנים רבות, אשר מנהל מגוון רחב של תיקים משפטיים, ומגוון רחב לא פחות של מערכות יחסים. בין היתר יש לעודד רומן עם רות סלומון, אלמנת טייס קרב, שלה הודיע על מות בעלה במסגרת פעילותו בקצין העיר. ניסיונותיה הבלתי נלאים של רקפת לגלות את נסיבות מותו החמקמק של אחריה, בד בבד עם חתירתה הנחרצת לגילוי האמת באשר למעלליו המשפטיים והרומנטיים של עודד, מובילים אותה אל מדרון חלקלק שממנו אין דרך חזרה. מונולוג מזעזע, מסעיר ואחוז תזזית, ועם זאת משעשע להפליא, של גיבורה מקסימה ונוגעת ללב, אשר אפשר להגדיר אותה כתוצר חסר סיכוי של המערכת: הצבאית, המשפחתית, החברתית והכל-כך כל-כך ישראלית....

הוא מישיר אליה את המבט, כל כמה שהדבר בלתי נסבל עבורו. הכול טמון בניואנס, הכול חבוי בשפת הגוף, ברמזים הבלתי מילוליים. קיבינימט, עליו לעשות את הבלתי אפשרי כמעט ולפענח את מבע פניה. רק לקרוא נכון, כמו שלימד אותו מֶני. הוא בוחן אותה מקרוב, והיא נרתעת לאחור מהפנים הסמוקות, שבלי שום אזהרה נצמדים לפניה ובוחנים אותם כמו פתולוג שמנתח דגימה במעבדה. אלא שרגע לפני שהיא מפנה את פניה ממנו הוא מספיק להבחין בדבר אחד: זיק כסוף ומתכתי שדולק באישוניה. הוא לא יודע מה זה אומר. באמת תודה רבה, מני, שתישרף בגיהינום. בחור צעיר על הספקטרום האוטיסטי נוסע לאיסלנד כדי להימלט מאימו החולה, המצפה ממנו לתרומת כליה; מוזיקאי דור שני לשואה נוסע לחפש את מזלו בווינה, העיר המאכלסת רוחות דמוניות מהעבר; משפחה מתמודדת עם ילד הסובל מהפרעת קשב; בחורה צעירה בוחרת לצלם את חייה במקום לחיותם; צעיר פלסטיני עובר יום־יום במחסום ברקן ובמחסום התודעה של הישראלים הסובבים אותו; אישה מצטרפת כנוסעת סמויה למאהב שלה ולאשתו לסוף־שבוע בלונדון ועוד. ברומן הסיפורים של תמרה אבנר מככבים גיבורים הנמצאים בתנועה מתמדת, בחוסר שקט פנימי, בתסיסה משפחתית, במאבק חברתי מתמיד. גיבוריה של אבנר חוזרים ומסתובבים על ציר חייהם, ובליבם כמיהה נחושה – לעשות סדר, לדרוש נחמה, לחפש חסד, או פשוט שיקרה להם נס. אלא שהחיים מאיימים להציף אותם; עליהם לצלול למעמקים כדי לדלות מתוכם פנינה נושנה ומבטיחה, זו הטמונה בכולנו ומחכה לגילוי הכמוס. במבט צלול וחודר משרטטת אבנר, בקפדנות אכזרית ועם זאת בחמלה ובעדנה, את מסע חייו של האדם, בניסיונותיו לגעת באמת הקשה ובהימלטו ממנה. תמרה אבנר בעלת תואר ראשון ושני במשפטים, שירתה כסגן־אלוף בפרקליטות הצבאית, סופרת ומשוררת. דרוש נס הוא ספרה החמישי. ספרה "התנתקויות" זכה במענק התרגום היוקרתי "עם הספר" – מטעם משרד החינוך וקרן רבינוביץ' לאומנויות, ספרה "שקרים מהבוידעם" זכה גם הוא לשבחי הביקורת. שני סיפורים מתוך קובץ זה השתתפו ב"תחרות הסיפור הקצר" של עיתון "הארץ" ב־2009 (מקום שני) וב־2007 (סיפור מומלץ)....

אֲנִי מוֹדָה עַל רְגָעִים שֶׁמַּבְלִיחִים כְּמוֹ גַּחְלִילִיּוֹת בַּחֹשֶךְ, ומִּתְעורֶֹרֶת וּמִצְטַעֶרֶת עַל הָרְגָעִים שֶׁמִּחוּץ לַחֲלוֹם, עַל יָמִים שֶׁנִּכְנְסוּ וְיָצְאוּ בַּדֶּלֶת, כְּשֶׁעָמַדְתְּ בְּשִׂמְלָה כָּזוֹ אוֹ אַחֶרֶת וּזְרוֹעוֹתַיִךְ מְמַלְּאוֹת אֶת חַדְרֵי הַבַּיִת הַמּוּאָר, שֶׁלֹּא עָצַרְתִּי לְהִתְעַנֵּג עַל הַבִּטְנָה הַפְּנִימִית, בָּהּ נָשְׁבָה רוּחַ טוֹבָה, וְעַד הַיּוֹם לֹא כָּתַבְתִּי עָלֶיהָ דָּבָר.   דבר המשוררת: קובץ שירה זה מוקדש לאמי, לידיה אשרי ז”ל, העדינה ואצילת הנפש. גדלתי בבית של קסם. כדור הבדולח של ילדותי פרש בפניי את העולם כולו. גם אם לעתים מיסכו אדים את המראה הצלולה, נספגו בי תפרים של אהבה, שרקמה אמי בתוכי. המים הקטנים מהאמבט שבבית הוליכו אותי אל המים הגדולים, אל מסעות – בגוף ובנפש, אל מרחב חיים ארוג באובדן ובפרידה – אישית ובין־אישית, מקומית ואוניברסלית, ומנגד, של תקווה וחיפוש מתמיד אחר משמעות. עתה הגיעה שעתם היפה לכתוב עליהם דבר.   וּבָעֶרֶב הַהוּא, בַּחֲדַר הָאַמְבָּט שֶׁנִּבְרָא בְּכַדּוּר בְּדֹלַח דָּחוּס לִרְוָחָה, אֶל קִפְלֵי הַבִּטְנָה הַפְּנִימִית שֶׁל יַלְדָּה אַחַת וִיחִידָה רוֹקֶמֶת הָאֵם הָרִאשׁוֹנָה וְהָאַחֲרוֹנָה שִׁיר בְּתוֹךְ שִׁיר, שֶׁיִּהְיֶה לְבִתָּהּ לְבַיִת לְכָל מַחֲרֵי הַמָּחָר.   תמרה אבנר, בעלת תואר ראשון ושני במשפטים, סופרת ומשוררת. ספרים קודמים: להיאחז במים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007; התנתקויות, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009, זכה במענק "עם הספר" מטעם משרד התרבות וקרן רבינוביץ' לאמנויות; שקרים מהבוידעם, הוצאת מטר, 2013....

טראומת הלינה המשותפת בקיבוץ היא שריטה נפשית שתישאר איתך כל החיים, אבל אולי יש דרך להתגבר עליה עכשיו....