“ספר פרובוקטיבי שמעמיד למבחן את מיטב האמונות שלנו: ביטחון וצה"ל, בעיית השכול וניצולה על ידי חלק מהשארים, השמאל , הריפוי האלטרנטיבי, הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה ה"אובייקטיבים",בתי המישפט וכמובן עורכי הדין ושוחרי הצדק.
הקווים הכללים של הסיפור הם: למשפחה של דור שני של שכול , שואה ומיד אחר השואה ובן במלחמת יום כיפור נולדת תחליף. והתחליף במשפחה שומרת סוד ,גדלה לחיים מיוחדים עם התגלגלות והרפתקאות הקשורות למות האח.
זה לא סיפור טרגי. המספרת בחרה את האירוניה, הצורך לזעזע את הקורא והביקורת המושחזת ככלים להעברת הסיפור והמסר שעיקרו הוא : שום דבר אינו כמו שהוא נראה, יש זרמים תת קרקעיים במעשיהם של בני אדם, אירגונים וגופים ממלכתיים שאפילו לא תמיד משרתים את מטרתם.
את החשבון ישלם תמיד זה הנמצא בבסיס הפירמידה.AT THE base OF THE TOTEM POLE

כמו שאמרתי, הספר חובט בבטן כבר מהעמודים הראשוניים ומעמיד למבחן את מערכת האמונות של הקורא.
אודה ואתוודה כי ברגע מסויים חשבתי להפסיק את הקריאה, אולם ההומור, הציניות וגרעין של צדק בביקורת משך אותי הלאה ולא הצטערתי.
אביא דוגמאות:
נתחיל מהמרגיזות.
בעמוד 39 היא מציעה מה הדירוג של מחלות הנפש בעיניים מיקצועיות. תוך כדי המלצה מה כדאי להציג בבית המישפט או לקב"ן.
בעמוד 59 היא מתארת את הרוסים מתחתית השכבה החברתית, באכזריות נוראה.אחד התיאורים הראשוניים שלו הוא"ניקולאי גורביץ התפלק לאלוהים ונולד בטעות.." ההמשך רץ על שני עמודים נוספים.
גם המרוקאים שוכני כלא 4 לא מאבדים תשומת לב של הסופרת/ מאבחנת, קבנית.
הקריאה בזה נותנת רושם של ישראליות מיסוג מסויים והרגשה קודרת.
עם התקדמות העלילה התמונה משתנה.
ע-104 מתארת בחורה העוסקת ברפואה אלטרנטיבית והתחברות לטבע. כדאי לקרוא שלושת עמודים אלו.
השמאל אינו יוצא שלם בספר.
ההפגנה בשיך ג'ראח היא של " פלסטיני אחד עם כפיה בשביל מצלמות הטלוויזיה והשאר פעילי שמאל יהודים.
בצד עומדים ילדים עם חטיפים שמצאו הזדמנות עיסקית.
ע174 והלאה מתארים טקס זיכרון אלטרנטיבי של חללי צה"ל כאשר .. עומדים על הראש בזמן הצפירה. מה שקורה שם שווה קריאה.
ולמרות כל זאת יש בספר גם מסרים. כל טרוף המערכות נתקל בכאב הפנימי ובחיפוש האמת על מה שקרה כשהאח נהרג.
ממליץ לקריאה לבעלי רגישות מופחתת שיכולים לזהות את המסר .”

“שקרים מהבוידעם
ספר מדהים, הנקרא בנשימה עצורה, משאיר חותם בליבנו ונשאר עמנו הרבה לאחר שסיימנו לקוראו.
בספר מרתק זה חושפת אותנו הסופרת לנפתולי ליבה ונבכי נשמתה של רקפת אורבך, הבת אשר נולדה לתוך טרגדיה של אבדון וכאקט של פיצוי.
אט אט, בסגנון כתיבה מרתק וייחודי השזור בהומור – ציני לעיתים – אנו לומדים יותר על גורלה של רקפת,
בלשון רהוטה, שכבה לאחר שכבה, מקלפת הסופרת את נשמת הגיבורה הטרגית, ואנו, אשר למדנו כה מהר לאהוב ולהזדהות עימה, נחשפים לעומקים אפלים המעמידים בספק את נאמנותו לדמותה האומללה ומחייבים אותנו לאמוד מחדש את גישתנו המתחשבת ולמול המעשים הנחשפים לפנינו.

"האהבה על כל פשעים תכסה" משפט זה (משלי י, יב) נבחר ע"י הסופרת לפתוח את הספר והודגש בפתחו, ולאחר מכן, בהתמדה מעוררת השראה היא מטלטלת אותנו שוב ושוב, מעמידה משפט זה לבחינה ועיון חוזר ומחייבת אותנו לבחון מחדש את גישתנו לנושאים רגישים ושנויים במחלוקת.”

“כתוב נהדר, קריא מאוד, ישראלי מאוד, סגנון נהדר, דמויים נפלאים, למרות נושא השכול השזור לאורך הסיפור כתוב בשנינות ובהומור.
מומלץ.”