“ספר מרתק על החיים בניגריה, שמציף בעיה אוניברסלית, והיא בעייתה של רחל אמנו וזו המשוררת, " הָֽבָה לִּ֣י בָנִ֔ים ואם אין מֵתָ֥ה אנוכי". בעיה זאת מרובדת בספר על מבנה חברתי שבטי, מטריארכלי. פגם מסוים בעלילה, הופך את מחציתו השנייה של הספר לטרגדיה יוונית בנוסח ניגרי.
ועדיין השלם , לעניות דעתי , גובר על חלקיו.
קצת על העלילה. יג'ידה, כפי שמעיד אקין, בעלה, "נוצרה בשבת. כשלאלוהים היה די זמן לצייר אותה בגון”
