מכתבי שחרור.
שחרור הוא מושג חיובי, שחרור מהצבא, מבית הסוהר, שחרור מבית חולים. כול מי שאי פעם אושפז או אישפז מכיר את הרגע הזה בו עוזבים את המסגרת המלאכותית הזו, את העולם בתוך עולם שהוא בית החולים, מקבלים את מכתב השחרור הנכסף וחוזרים למציאות. מכתב השחרור כולל לרוב את פירטי החולה, האבחנה, מהלך המחלה, מסקנות והמשך טיפול. במהלך מקורי ומבריק <mark>שחר פלד</mark>, הסופר שהוא גם רופא, לוקח את המסגרת הזו והופך אותה לס

רופא צעיר מתחיל התמחות במחלקה פנימית בבית חולים גדול, בדיוק כשהחבר הכי טוב שלו, יניב, נהרג בתאונה.
אסף כותב את סיפורי המטופלים שהוא פוגש במחלקה ובתורנויות שלו, עם סיפור החיים שלו, הגעגועים ליניב, שלמד איתו רפואה, והיה גם שותפו לדירה, עד שיניב פגש את יעל, אהובתו. אסף מנסה להיות אמפטי וקרוב למטופלים, כמו שיניב היה, וסיפורי החיים, וסיפור המחלה של כל אחד ואחת מהם, שזורים עם אהבותיו וכאביו של אסף. עם

יש לי שכן, הוא גר שני בניינים לידי. כל בוקר, באותה השעה הוא יוצא מהבית כשעל גבו תיק, תרמיל כזה כמו של התיכוניסטים, והוא צועד. יום יום, אותה שעה, אותו מסלול. תמיד לבוש במכנסיים כהים וחולצה מכופתרת. מי שהולך באותו המסלול ובאותה השעה אולי חושב לעצמו שהגבר החביב הזה, באמצע שנות השבעים לחייו עושה הליכת בוקר יומית נינוחה, אף על פי שהבגדים מרמזים אחרת. אלא שבסוף מסלול ההליכה הוא נבלע בשערי בית החולים, ע

בשבועיים האחרונים יצא לי לקרוא לא מעט ספרי ביכורים מספרות מקור משלנו , ונחשפתי להפתעות של ספרים טובים ומשובחים שכמובן ואכתוב עליהם בקרוב , אך אחד מהם קיבל מקום מיוחד בליבי , הוא ננעץ בתוכו וישאר שם זמן רב לאחר קריאתו , הספר מכתבי שחרור שכתב <mark>שחר פלד</mark> , רופא צעיר שהקדיש את מרבית מהשנתיים האחרונות לטיפול בלוחמים בעזה ורק על כך נותרתי ללא מילים ! שאפו ענק ומרגש ! פרט לזאת , שחר גם סופר שכותב בחסד עליו