|
|
|
1.
|
|
ספר שופטים, השני לספרים ההיסטוריים של התנ"ך, נתפרש על ידי פרופ' יאירה אמית מהחוג למקרא באוניברסיטת תל - אביב. מחברת הפירוש הקדימה לספר מבוא הדן בהיבטים שונים של הספר, כגון חיבורו ועריכתו, ספר שופטים במחקר ההיסטורי ובייחוד ערכו של הספר כמקור היסטורי. נוסח הספר שבידינו והעדויות לשינויי נוסח ממגילות מדבר יהודה או מהתרגום היווני (תרגום השבעים). לדעת המחברת הספר נערך בירושלים במאה השמינית לפסה"נ, לאחר חורבנה של ממלכת ישראל, מאורע שזעזע את תושבי ממלכת יהודה. הספר נחלק ליהדות ספרותיות ולפרשיות ענייניות בעלות גודל שונה. לכל יחידה או פרשייה מבוא המסביר את עניינה, עומד על ייחודה, על המכנה הספרותי שלה, או בעיותיה. הפירוש לפסוקים הבודדים דן בפירוש העניין והמילים, עומד על הקשיים שבכתובים ומציע להם פתרון. הפירוש נסמך על ההישגים האחרונים בחקר הלשון, הראליה, הספרות וכלל הישגיו של מחקר המקרא המודרני, ועם כל זאת הוא אינו מנתק את עצמו ממסורת הפרשנות העברית ומשתמש בתרומתם של מיטב מפרשי המקרא מימי הביניים....
|
|
2.
|
|
התנ"ך לא נוצר בחלל ריק. הוא נכתב ונערך משך מאות שנים תוך ניהול למאבק כפול: גם עם העולם שבתוכו התהווה, עולם שהיו בו חילוקי דעות פנימיים בין זרמים שונים, וגם עם התרבות הכללית שסבבה אותו. ולכן, כתיבה פולמוסית היא אחד המאפיינים הבולטים של ספרות המקרא. חלק ניכר של הפולמוסים נכתבו בגלוי, כמו למשל, המאבק המתמיד בעבודה זרה. אך מעניינים במיוחד הם דווקא אותם פולמוסים שחדרו למקרא באופן מוסווה ומתוחכם, וקשה מאוד לחשוף אותם. פרופסור יאירה אמית חושפת את טכניקת ההסוואה, טכניקה שהצליחה להחביא עמדות שהיו חתרניות לשעתן וכך שימרה אותן בין דפי התנ"ך במשך אלפי שנים. זו חשיפה מרתקת ומדהימה, הנקראת כספר מתח יותר מאשר כמחקר מקראי. גלוי ונסתר במקרא דן בתנ"ך, אך בו בזמן זהו ספר רלוונטי ואקטואלי מאין כמותו. משום כוחו המעצב של התנ"ך, לפולמוסים הסמויים של העבר הרחוק יש כוח ועוצמה גם בהווה. כבר חז"ל שהיו אחראים לעריכתה הסופית של ספרות המקרא, לא צינזרו את הפולמוסים, אלא נתנו לריבוי הקולות והדעות את מקומם. סוג זה של התבוננות בספרות המקראית יכול לשמש גם בבואה לחיים הציבוריים ולאידיאולגיות השונות כיום. גלוי ונסתר במקרא הוא ספר מיוחד ומרתק. לא רק החוג המצומצם של אנשי האקדמיה ימצא בו עניין, אלא כל קורא וקוראת משכילים, מתעניינים ובעלי פתיחות מקרב החברה הישראלית. ...
|
|
3.
|
|
פר זה בא לשמש מבוא לעולמו של הסיפור המקראי, בספר עולות השאלות הבאות: כיצד המקרא מתייחס לחלקים הסיפוריים שלו? האם הסיפורים במקרא הם בעלי מאפיינים משלהם וניתן לדבר על ייחודו של הסיפור המקראי? כיצד ניתן לקבוע מהם גבולות הסיפור? מי אחרי לכותרת שלו? האם קורא של סיפור מקראי צריך להביא בחשבון שיקולים מעולמו של חקר המקרא? מי הוא הכל-יודע והכל-יכול בסיפור המקראי - אלוהים או המספר? כיצד מעוצבים העלילה, הדמויות, הזמן והמקום? האם קימת זיקה בין התוכן לבין הצורה והאם לסיפור יש משמעות אחת או יותר? ייחודו של הספר הוא דווקא בצמצומו ובהיותו מבוא מעולה לנושאים המוצגים בו. יאירה אמית היא פרופסור בחוג למקרא ובבית-הספר לחינוך של אוניברסיטת תל-אביב, בין ספריה שראו אור בעברית: ספר שופטים - אמנות העריכה, ירושלים 1992; היסטוריה ואידיאולוגיה במקרא, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1997. פירושה לספר שופטים ראה אור בסדרה ``מקרא לישראל``, תל אביב - ירושלים, 1999, וספרה על פולמוסים סמויים בסיפורת המקראית יראה אור בעברית בקרוב....
|
|
4.
|
|
קורא מודרני של ספר מספרי המקרא יודע שליצירה שלפניו היסטוריה ארוכה ומסובכת בכל הנוגע לפרשת חיבורו, ולא פחות מכך לתולדות מסירתו. במצב זה אין בידי חקר המקרא לשחזר את היצירה המקורית, ושומה על החוקר להעביר את כובד המחקר ממעשה החיבור למעשה העריכה. בחיבור זה מנסה המחברת לעקוב אחר דרכי העריכה של ספר שופטים ומגמותיה. היא מבקשת לשער מי היו האחראים לשלב המכריע של עריכת הספר, ומתי התרחש שלב זה בתולדותיו. המחברת בודקת את ספר שופטים, בכלי המחקר של שתי דיסציפלינות: מדע הספרות וחקר המקרא. למרות שהחיבור עוסק באמנות העריכה של ספר שופטים הוא זורק אור גם על סוגית העריכה של ספרים אחרים במקרא....
|
|
5.
|
|
ידוע לכל כי להיסטוריה ולספרות ההיסטוריוגרפית חשיבות רבה בתרבות היהודית. מטרתו של ספר זה היא לעמוד על התופעה ולהבהירה באמצעות שאלות כמו: מתי החלו לתעד את ההיסטוריה בישראל? מי היה אחראי למפעל ההיסטוריוגרפי? מתי נכתבו הספרים ההיסטוריים ואלו אידיאולוגיות הם משקפים? האם ההיסטוריוגרפיה המקראית מהימנה וניתן באמצעותה לשחזר את העבר? מדוע מצאו לנכון לשלב אמצעים אמנותיים לעיצוב ההיסטוריוגרפיה המקראית?
יאירה אמית היא פרופסור חבר בחוג למקרא של אוניברסיטת תל־אביב. בין השנים 1992 עד 1996 שימשה כראש החוג. מאז 1980 היא עומדת בראש המסלול להוראת מקרא בבית־הספר לחינוך של אוניברסיטת תל־אביב. בין מחקריה שראו אור ניתן למנות את ספרה ספר שופטים - אמנות העריכה, ירושלים, 1992; על ספר המלכים ליהודה וישראל - מקראה, הוצאת רמות אוניברסיטת תל־אביב, 1989; גולה וגאולה, אבן יהודה, 1990 (בשיתוף עם פרום׳ יאיר הופמן). פירושה לספר שופטים עתיד לראות אור בקרוב במסגרת הסדרה מקרא לישראל. ספרה העוסק בפולמוסים סמויים עתיד לראות אור באנגלית....
|
|
