“ההנחה הבסיסית של הספר שהמקרא –התנ"ך נכתב ונערך בימי בית שני על ידי מספר עורכים שונים . יתכן גם שספרי התנ"ך גם נערכו לאורך מספר לא ידוע של שנים. כל עורך הוסיף ושינה עיבד וחיבר כרצונו. בכל מקרה ספרי המקרא לא נכתבו ונערכו בזמנים שהם מתוארים ומספרים עליהם ,אלא הרבה אחרי זה....
הנחה נוספת שמציגה פרופ' יאירה אמית מחברת הספר, שספרות המקרא היא בעלת רעיונות אידאולוגיים שיש להם מטרה ומסרים חינוכיים ,דתיים וחברתיים. לכן ניתן להבחין בפולמוסים שונים שהעורכים טמנו בטקסטים שמטרתם להראות את הדעות המגוונות והרבות ולהציג אותם . היא מציינת שלושה סוגים של פולמוס : הגלויים והסמויים ופולמוסים עקיפים. בקריאה יסודית ניתן להבחין בהם.
לא כולם יסכימו עם הרעיון שהמקרא הוא " סוג של ספרות", אלא ספר דתי וקדוש .גם לא כולם מסכימים שהספר נכתב ונערך על יד אנשים אלא "תורה מסיני" . האמת , הכל ניחושים , אף אחד באמת לא יודע איך הגיע לידנו ספר התנ"ך , אם היו לו עורכים ומי הם .
פרופ' אמית מסכמת ומציינת בסוף ספרה : "כי יש מקום לשבח לפאר ולהלל פתיחותם של עורכים אלה, שבזכותם ספר הספרים משמש את הרבים והשונים ומהווה ספר לחיים"
בכל מקרה , פרופ' יאירה אמית מצליחה לשכנע על סמך הדוגמאות הרבות שהיא מביאה בספרה שאכן התקיימו מחלוקות שהעורכים דאגו להמנע מהם אבל ידעו לרמוז עליהם בטכניקות ובאמצעים סיפוריים מגוונים וסמויים. הרעיון הזה של פולמוסים סמויים מרתק כשלעצמו ומאיר את התורה בעוד זווית מעניינת. טקסטים שונים שנערכו על ידי עורכים שונים בתקופות שונות שנכללות בתנ"ך יכולות אם כך לפתור הרבה קשיים שחז"ל עמדו עליהם בפירושיהם השונים ובעצם מייתרים פירושים רבים שלהם.
זהו ספר מחקר בתוך כל ספרי ביקורת המקרא , שכתוב בצורה רהוטה לכל קורא אוהב תנך לא רק לסטודנטים ומרצים.”