“אל מחלקת היולדות בבית החולים הניו יורקי שעל השדרה השישית מגיעה לוֹר , צעירה בתחילת שנות השלושים, בגפה. את פניה מקבלת האחות המיילדת פרנקלין. שתי הנשים הללו ייכרכו אחת בשנייה במשך אחת עשרה שעות. בין ציר לציר תחשוף הסופרת לאט לאט את חיי השתיים. שם- בחדר הלידה, במקום בו הגוף כולו מתמסר ונפתח להביא לעולם חיים חדשים, פותחת הסופרת גם את לב שתי הנשים וחושפת את צפונותיו, סודותיו, פחדיו ושלל רגשותיו, ומגי”

“# היא מגיעה במונית לבד למחלקת יולדות. יש לה תרמיל ארוז בקפדנות, אותו היא נושאת בקושי, כי הוא די כבד. בתוכו – בין שאר החפצים הנחוצים, כך נראה, ללידה, יש "תוכנית לידה" כתובה על מספר עמודים, מחולקת לנושאים. למשל "אם אהיה מחוסרת הכרה אני רוצה... ואני לא רוצה..." "אם התינוק שלי ייוולד מת, אני רוצה... ואני מסרבת..." כך אפשר לדעת מי האשה שכתבה בפירוט את פחדיה ואיך היא מתכוונת להירפא מהם. האחות פרנקל”

“סיפורה של לידה אחת, מהגעת היולדת לבית החולים ועד הלידה - אחת עשרה שעות. אל המסגרת הזו מכניסה הסופרת מערכות יחסים שונות: בין הורים לילדים, בין בני זוג, בין חברות וחברים ועוד... הרעיון עצמו מעניין, אך עלילות המשנה שבתוך סיפור המסגרת הן שגרתיות ביותר ואין בהן משהו חדש שירתק את הקורא, ויחדש לו. הספר קריא, ויורד אל פרטי תהליכי הלידה על כל השלבים במדויק. לא התלהבתי.”

“נובלה קצרה המתארת התרחשות בת אחת עשרה שעות בחדר לידה בין שתי נשים: יולדת והאחות שמטפלת בה. ההתרחשות בהווה בחדר הלידה וקורות כל אחת בעבר כולל האהבות והאכזבות עם בני הזוג והמשפחה. נהניתי מאד מהקריאה. אמנם קצת התאכזבתי מהסוף שהשאיר אותי עם המון מחשבות לגבי עתידן של שתי הגיבורות, אבל העיקר שנותרתי אופטימית לגבי שתיהן. ממליצה בחום! לור, אישה צעירה בת 31, בהריון, מגיעה לבדה לבית החולים למחלקת יולדו”

“אל מחלקת היולדות בבית החולים הניו יורקי שעל השדרה השישית מגיעה לוֹר , צעירה בתחילת שנות השלושים, בגפה. את פניה מקבלת האחות המיילדת פרנקלין. שתי הנשים הללו ייכרכו אחת בשנייה במשך אחת עשרה שעות. בין ציר לציר תחשוף הסופרת לאט לאט את חיי השתיים. שם- בחדר הלידה, במקום בו הגוף כולו מתמסר ונפתח להביא לעולם חיים חדשים, פותחת הסופרת גם את לב שתי הנשים וחושפת את צפונותיו, סודותיו, פחדיו ושלל רגשותיו, ומגי”

“# היא מגיעה במונית לבד למחלקת יולדות. יש לה תרמיל ארוז בקפדנות, אותו היא נושאת בקושי, כי הוא די כבד. בתוכו – בין שאר החפצים הנחוצים, כך נראה, ללידה, יש "תוכנית לידה" כתובה על מספר עמודים, מחולקת לנושאים. למשל "אם אהיה מחוסרת הכרה אני רוצה... ואני לא רוצה..." "אם התינוק שלי ייוולד מת, אני רוצה... ואני מסרבת..." כך אפשר לדעת מי האשה שכתבה בפירוט את פחדיה ואיך היא מתכוונת להירפא מהם. האחות פרנקל”

“סיפורה של לידה אחת, מהגעת היולדת לבית החולים ועד הלידה - אחת עשרה שעות. אל המסגרת הזו מכניסה הסופרת מערכות יחסים שונות: בין הורים לילדים, בין בני זוג, בין חברות וחברים ועוד... הרעיון עצמו מעניין, אך עלילות המשנה שבתוך סיפור המסגרת הן שגרתיות ביותר ואין בהן משהו חדש שירתק את הקורא, ויחדש לו. הספר קריא, ויורד אל פרטי תהליכי הלידה על כל השלבים במדויק. לא התלהבתי.”

“נובלה קצרה המתארת התרחשות בת אחת עשרה שעות בחדר לידה בין שתי נשים: יולדת והאחות שמטפלת בה. ההתרחשות בהווה בחדר הלידה וקורות כל אחת בעבר כולל האהבות והאכזבות עם בני הזוג והמשפחה. נהניתי מאד מהקריאה. אמנם קצת התאכזבתי מהסוף שהשאיר אותי עם המון מחשבות לגבי עתידן של שתי הגיבורות, אבל העיקר שנותרתי אופטימית לגבי שתיהן. ממליצה בחום! לור, אישה צעירה בת 31, בהריון, מגיעה לבדה לבית החולים למחלקת יולדו”