“תמיד תהיתי מתי כבר ימציאו מכונת זמן שתזרוק אותי לעבר בלחיצת כפתור ואז אוכל לראות אנשים ומקומות שאני אוהבת.
לחזות בתל אביב הבראשיתית ואנשיה, לקנות גזוז בקיוסק שבשדרות רוטשילד ולפגוש את ביאליק מרחוב ביאליק, יוצא מביתו בחליפת קיץ לבנה וכובע וכל כולו תזזיתי ותוסס, עיניו מחליפות הצבעים זוהרות בשמש ואני נתקלת בו בכוונה, עלמה בשמלה מנוקדת וכובע עם סרט תואם. הייתי נפטרת בשמחה מהקעקוע השדוני שלי כדי שלא י”