“לעיתים אנו מתארגנות כמה בנות מקבוצת הוואצאפ ומחליטות ללכת לסרט.
לא משהו רציני, ״צ׳יק פליק״ מה שנקרא. סרט בנות שבו אפשר לקשקש, לגרוס פופקורן, להתפעל מחשפנים הנוכחים באופן קבוע בעלילה ולהתאונן על הבעל ששוב הזניח, שכח מתנה ליומולדת או סתם מתעלם מקיומנו.
כשאנו יוצאות לבסוף מבית הקולנוע, איננו זוכרות אפילו על מה היה הסיפור אך אין זה משנה;
לעכל מדי פעם תסריט סכריני אודות חנונית שמשחקת אותה בגדול, נער”