“הסיפור היה שהלכנו למרכז מסחרי כלשהו על מנת לעשות תמונת פספורט. אי אפשר להימנע מזה שכן ההוראות באתר של מנהל האוכלוסין היו חד משמעיות שתמונות בהדפסה במדפסת ביתית לא יתקבלו. כך שהלכנו לחנות צילום, להתיישב מול צלם, ולחכות לתמונה שתודפס. כמו בימי העבר הטובים. בזמן ההמנה הדבר הכי נוח הוא ללכת לחנות הספרים הסמוכה. כמו בימים הטובים, שבהם היה לנו זמן להסתובב בחנויות ספרים ולהתרשם מהסחורה. שם ראיתי את ספר ה”
