ובכל זאת...
בספר יש לא מעט אלמנטים שאני לא אוהבת
(ספוילרים)
אשה בובה, סוג של רהיט חסרת רגשות, מופנמת, כבויה. מעצבנת.
גבר שגרם לה להיות כזו. נכה רגשית.
אסונות ובגידות ללא התפכחות.
(סוף ספוילרים)

ובכל זאת, יש בספר לא מעט אלמנטים טובים
בראש ובראשונה כתיבת מקור, בעברית, קולחת ורגישה.
כריכה מהממת.
במחצית הראשונה של הספר יש תקווה רומנטית, נעימה.

מתובל בשנינות וחדות.
לפרקים חכמה, לפרקים

נהניתי לקרוא את הספר, גם בהיותו קליל ותוכנו בסדר. נכון שאפשר להתאהב בחברה הטובה ביותר או לחלופין באחות, אבל סוף הסיפור קצת מופרך, וזאת שלפעמים ה<mark>חיים</mark> מפתיעים יותר מהספרים.

וואוו, במשך שלושה ימים נוספים ליוויתי את מיכאלה ויונתן והפעם הצחוק נשאר מאחור, הפעם העצב, הכאב והרחמים שלטו.
ריחמתי וכאבתי על יונתן שהפעם התוודענו לצד שלו בסיפור, סוף סוף התחברו חלקי הפאזל והתמונה הושלמה.
הסוף הטוב הגיע אחרי עוד עליות ומורדות, אחרי סיום והתחלה חדשה מאושרת ויפה עם תוספת מקסימה, לא לפני שני פיצוצים שגרמו לי להחסיר פעימה ולחזור למציאות שבה אנו <mark>חיים</mark>.
הספר מסתיים בידיעה משמחת וסי

בכיתי, צחקתי, נהניתי ובעיקר כאבתי, כאבתי על האובדן של אמא של מיכאלה על אובדן האהבה והרומנטיקה, על אובדן היחסים שבינו לבינה על היחס הכוחני שאותו היא מפרשת כהנאה מיחסי המין והשליטה שלו ולנסיון שלה לגרום ליונתן להשתנות, לקלף את הקשיחות, להיפתח.
מיכאלה מכרה את נשמתה לשטן, שטן בדמותו של יונתן רופא מצליח עשיר וחתיך.
מיכאלה שאיבדה את אמא בנסיבות טרגיות נשארה היחידה לטפל בגלעד, אחיה המתגורר במוסד סגור