תסלח לי <mark>ענת שביט-פנחסי</mark>.
פעמיים פתחתי את הספר לקרוא, ונואשתי.
לא הצלחתי למצוא סיפור, אלא מקטעים על עבר, הווה, חלומות, תהיות, והנה שיח, ושוב עבר, ושוב הווה, ועוד מחשבה.
אין כיוון או פואנטה.
לא מצאתי עולם מלא כמיהה, כמובטח בכריכה האחורית.
אכן, כמובטח מאחור, יש סדקים.
לדעתי הסיפור חמק לו.

בכל זאת 2 כוכבים לסופרת ישראלית, משלנו.
אני לא הצלחתי, אבל אולי אחרים ימצאו בספר סיפור.