תאמינו או לא אבל בהתחלה כשבחרתי לקרוא את הספר הזה (וקניתי אותו במחיר מלא, מה שעם כל האהבה שלי לספרים לא קורה לי הרבה) לא ידעתי מה עוללתי לעצמי. חזרתי איתו, לא פחות ולא יותר לתקופה של בית הספר תיכון כשקראנו בכיתה את "אנטיגונה" ואומר כמעט 30 שנה לאחור !! זה היה דווקא בימי שישי כשרצינו לסיים מוקדם ולהתחיל את סוף השבוע ודווקא נאלצנו להישאר בכיתה עד מאוחר (זיכרון נדיר מבחינתי שהקריאה בספר היתה כדאית ול

תחילה הודאה בפשע - למרות שקראתי לא מעט, לא קראתי שום דבר מהקלאסיקה היוונית. המעט שאני יודע של סוקרטס, אפלטון או אריסטו הוא מיד שלישית, והעומק של מה שאני יודע רדוד במיוחד. אני לא יודע דבר על הדמוקרטיה היוונית, או שיטות הממשל הרומיות. אז זו ביקורת בידי אדם שאין לו ידע או מומחיות בנושא, וכפי שסוקרטס עצמו היה בודאי סובר, יש לי זכות מעטה מאוד לדעה בנושא.

אבל עם זאת, יש לי דעה ואני מביא אותה, כי נהני