הספר הזה הוא אחת מהרכישות שלי משבוע הספר שאמנם נדחה בעקבות המלחמה עם איראן אך חזר באיחור אופנתי ודי הרשים אותי. הופתעתי ואף התרגשתי לראות את כמות האנשים שהגיעו למתחם שרונה בתל אביב כדי להסתובב בין ערמות הספרים, לחוש את האווירה, לקנות ואולי גם לקבל איזו חתימה מסופר כזה או אחר. אני בפירוש סימנתי וי על כל הרשימה.

בדוכן של כנרת זמורה הגעתי לבקר חברה קרובה שחתמה על ספרה ושם פגשתי את <mark>עידן גרינברג</mark> שח

במשך תקופה ארוכה הייתי גולשת בפורום "נשים שלא רוצות ילדים" ששינה את שמו מאוחר יותר ל"פורום אל-הורות". למכרים שלי זה היה נראה די מוזר - אימא להרבה ילדים שגולשת בכזה פורום. אבל האמת שהוא היה מעניין מאוד. לאנשים שלא רוצים ילדים יש מחשבות על גידול ילדים, כי הם עוסקים בזה לא מעטף, ולחלקם הגדול יש סיבות טובות לא לרצות להביא ילדים משלהם.

אבשלום מגל לא רוצה ילדים.
הוא לא קורא בפורום אל הורות ולא קורא

מכירים את התחושה שאתם נפרדים מאיש יקר ואהוב שהיה עבורכם ואתם מרגישים שהייתם

צריכים לנהוג כלפיו או לומר לו משהו לפני שנעלם לכם ?

מעין קלוז'ר טוב כזה כדי שתהיה סגירת מעגל לנפש חסרת המנוח ולשקט נפשי שלכם ?

כך קרה לפסח גיבור הספר זאת המנוחה שלך של <mark>עידן גרינברג</mark> .

בכתיבה יחודית חדה שנונה מלאת הומור מעט פרועה ואפילו גאונית בעיניי הוא מביא את סיפורו

של פסח מובטל בן ארבעים , שחקן מי