“הספר "ילדי עץ הסיגלון" נכתב על ידי סהאר דליג'אני, רק לאחר שאימא שלה שברה שתיקה. היא עצמה נולדה ב-1983 בכלא בטהרן על מיטת ברזל. הוריה היו "אסירים פוליטיים" משום שהתנגדו לשלטונו של איתוללה חומייני. אזאר ואיסמעיל שייכים לדור שחלם לחולל שינויים חברתיים ורפורמות. הם רצו לזכות בעתיד של חופש, שוויון, ויצגו דור שהתקומם נגד כל הפונדמנטליסטים הקיצוניים. מנגד, אנשי השלטון טיהרו את המדינה, מכל”

“קצת היסטוריה: בשנת 1979 התרחשה מהפיכה באיראן שסיימה את שלטונו הדיקטטורי של השאה והעלתה לשלטון את המוסלמים הקיצוניים שהפכו את איראן למה שאנחנו מכירים עד היום – מדינת איסלאם קיצונית. חלק ממעמד הביניים שהשתתף ותמך המהפיכה הבין שלא לשינוי הזה הוא ייחל ולמעשה הוחלפה דיקטטורה אחת בשניה. חלקם קיבל את הגזירה וחלקם שהאמין שאפשר לשנות ולחולל מהפך אמיתי המשיכו לצאת לרחובות ולהתנגד למשטר. המשטר”

“ספר שמספר על שני דורות של מהפכה באיראן, הסופרת כותבת על הדברים הנוראיים מכל אך בצורה פיוטית ובלי לחשוף את הקורא לתיאורי זוועה. בעקבות קריאתו אני מאחלת לשני דברים: 1) שהעם האיראני יצליח להשתחרר מהעול של השלטון ההרסני שיש שם. 2) שאנחנו לא נגיע למצב הזה....”

“סיפור מדהים על הווית הולדתם של ילדי המהפכה בטהרן. אורח החיים באירן. קיום הפכפך הסובב סביב האסירים. עינויים. גידול הילדים ע"י קרובי משפחה. אכזריות בשם השלטון. עיוות הקיום פחדים של דור שלם.”

“הספר "ילדי עץ הסיגלון" נכתב על ידי סהאר דליג'אני, רק לאחר שאימא שלה שברה שתיקה. היא עצמה נולדה ב-1983 בכלא בטהרן על מיטת ברזל. הוריה היו "אסירים פוליטיים" משום שהתנגדו לשלטונו של איתוללה חומייני. אזאר ואיסמעיל שייכים לדור שחלם לחולל שינויים חברתיים ורפורמות. הם רצו לזכות בעתיד של חופש, שוויון, ויצגו דור שהתקומם נגד כל הפונדמנטליסטים הקיצוניים. מנגד, אנשי השלטון טיהרו את המדינה, מכל”

“קצת היסטוריה: בשנת 1979 התרחשה מהפיכה באיראן שסיימה את שלטונו הדיקטטורי של השאה והעלתה לשלטון את המוסלמים הקיצוניים שהפכו את איראן למה שאנחנו מכירים עד היום – מדינת איסלאם קיצונית. חלק ממעמד הביניים שהשתתף ותמך המהפיכה הבין שלא לשינוי הזה הוא ייחל ולמעשה הוחלפה דיקטטורה אחת בשניה. חלקם קיבל את הגזירה וחלקם שהאמין שאפשר לשנות ולחולל מהפך אמיתי המשיכו לצאת לרחובות ולהתנגד למשטר. המשטר”

“ספר שמספר על שני דורות של מהפכה באיראן, הסופרת כותבת על הדברים הנוראיים מכל אך בצורה פיוטית ובלי לחשוף את הקורא לתיאורי זוועה. בעקבות קריאתו אני מאחלת לשני דברים: 1) שהעם האיראני יצליח להשתחרר מהעול של השלטון ההרסני שיש שם. 2) שאנחנו לא נגיע למצב הזה....”

“סיפור מדהים על הווית הולדתם של ילדי המהפכה בטהרן. אורח החיים באירן. קיום הפכפך הסובב סביב האסירים. עינויים. גידול הילדים ע"י קרובי משפחה. אכזריות בשם השלטון. עיוות הקיום פחדים של דור שלם.”