בשנה הבאה כנראה אסע לפולין. זה יהיה דרך בית הספר, במסע המרתק, המרגש ובעל העוצמה הזה בעקבות השואה, וכל הדברים הנוראיים שקרו שם.
בשנה הבאה אני אבקר גם במקום שבו עלילת הספר הזה מתרחשת: בארץ הולדתה של אחת המשוררות הכי מסקרנות ומוכשרות שיש, ויסלבה שימבורסקה.
אני אבקר בארץ שבה ויסלבה שימבורסקה וחברותיה הטובות מבית הספר, כשהן עוד היו נערות צעירות, דיברו בהתלהבות רבה על מופעי תיאטרון וקולנוע ועל סלבריטי

שמונה מאות שנים הן הרבה זמן לביקור
----------------------------------------------

"שמעתי את השגריר וייס בשוּק, הוא אדם טוב, אפילו אם הוא יהודי. הוא אמר שהוא עדיין חש געגועים לפולין, שבה חיו יהודים במשך שמונה מאות שנים. אני לא רוצה להצדיק אף אחד, אבל את גם צריכה להבין ששמונה מאות שנים הן הרבה זמן לביקור ולא כל אחד חייב לאהוב את זה."

(עובד עיריית ידוובנה בשיחה עם <mark>אנה ביקונט</mark> לאחר ביקורו של שגר

סקירה שפירסמתי במקום אחר, עכשיו הספר כבר נמצא באתר, ולכן היא נכתבת מחדש במקום המתאים. עם כל המככבים ומגיבים שם הסליחה

ההיכרות שלי עם ויסלבה שימבורסקה התחילה לפני אחת עשרה שנים. בשנה שבה הייתי נפגעת טרור מוכה וחבולה. יום אחד נסעתי לפגישה עם נוירולוג, וגיליתי באיחור שהפגישה בוטלה מבלי שהודיעו לי ועל כן נסעתי לשווא. במצבי הנפשי דאז דבר כזה לא היה סתם מעצבן, אלא מערער ממש.
בסערת רוחי הלכתי ל