ויסלבה שימבורסקה (2012-1923) היתה משוררת יחידה במינה: חוקרים ומומחים, אוהבי שירה מושבעים וחובבים גמורים אוהבים אותה במידה שווה. מוּדעותה ההיסטורית העמוקה לא העיבה על שמחת הכתיבה שלה. "שימבורסקה ממחישה בשלמות את משימתו היסודית של האמן, מעמיק ונוקב ככל שיהיה: לשעשע את הקורא", אמר וודי אלן. בספר זה ימצאו מעריציה תרגומי שירים נלבבים ומעמיקים גם יחד, הממחישים את סגולתה זו של המשוררת, כלת פרס נובל לשירה לשנת 1996. בין שהם נסבים על נושאים מופשטים ונצחיים ובין שהם מספרים את סיפורו של הרגע, של אירוע המקובע בזמן ובמקום, לעולם הם מנסים ללכוד את הפרט הקטן, האופייני, שיישאר חרות בזכרון הקורא. ידועה הזיקה ההדדית בין שימבורסקה ובין קוראי שירתה בתרגום עברי. בתולדות חייה של ויסלבה שימבורסקה שזורה הטרגדיה הכפולה של תושבי מזרח אירופה: המאבק בכובש הנאצי ובעריצות הקומוניסטית גם יחד. כמשוררת, מבקרת ועורכת משפיעה ניצבה שימבורסקה בצומת דרכים הומה – ופילסה לה שם את דרכה הייחודית בין משתפי פעולה ולוחמי מחתרת. שׂכיות זיכרון הוא הספר שכתבו עליה ועל שירתה אנה ביקונט ויואנה שצֶ'סנה, מן הסופרות והעיתונאיות הבולטות בפולין בימינו. אנה ביקונט חיברה גם את הספר אנחנו מיֶדוַובנֶה, שזכה בצרפת ב-2011 בפרס "ספר העיון הטוב באירופה" ...

אנה ביקונט, סופרת ועיתונאית פולניה, מחברת הספר לוקחת את הקורא למסע מרתק ומצמרר בעקבות המעשה הנורא של שרפת בני הקהילה היהודית בידי שכניהם הפולנים בפולניה הנמצאת תחת השלטון הנאצי. אנה ביקונט מחפשת את השרידים שנותרו וכמו כן את תושבי העיירה ותרה אחריהם בפולין וכן ביבשות ובארצות שונות על פני תבל. המחברת התמודדה עם דעות קדומות וזכרון, למצער, סלקטיבי ובעיקר עם דעת־קהל עוינת. ספר זה, באמצעות תאור המקרה בנורא שקרה ב־10.7.1941, מעלה את אֵימי השואה וכן שאלות על אודות כבוד לאומי, זיכרון לאומי, זיקה בין הפרט והקהילה, יכולת הפרט לעמוד מול ערכיו ועברו. ספר זה ראה אור בשפת המקור, פולנית, בשנת 2004. ב־2011 המחברת זכתה בפרס הספר האירופי, לאחר שתרגום הספר הופיע בצרפתית. ב־2015 הופיע התרגום לאנגלית והספר זכה בפרס הספר היהודי הטוב בארה”ב. כמו כן, הספר הזה כלול בין רשימת מאה הספרים המוערכים ל־2015 שערך כתב העת The New York Times Book Review....

"ספר חכם ביותר וחשוב ביותר – כתוב מתוך כבוד עצום לאמת ההיסטורית ובהבנה עמוקה בבני אדם".ברברה אנגלקינג (סוציולוגית המתמחה במחקר השואה, מייסדת ומנהלת המרכז הפולני לחקר השואה) אנה ביקונט ליקטה בספר זה סיפורים מתועדים היטב על אודות אנשים, בעיקר נשים, שפעלו בין קיץ 1942 ועד סוף הכיבוש הגרמני, שלא היה בשבילם דבר חשוב יותר מאשר להציל ממוות בטוח, ולוּ קומץ – כמה מאות? או כמה אלפים? – ילדים מגטו ורשה. בחבורה זו של חסידי אוּמות עולם שסיכנו את חייהם ואת חיי יקיריהם מדי יום ביומו, אירנה סֶנדלֶר הצטיינה במִרצהּ ובכישרונהּ הארגוני. תולדותיה הם ביטוי של אמונה באדם, ביושרו וביכולת ההקרבה שלו. ואולם יש בסיפורים האלה גם רקע נוסף, בדרך כלל חֲסַר שם, אבל אמין. אלה סיפורים על אנשים שעשו הכול כדי לחבל במעשי ההקרבה, וכדי לחשוף בפני הגרמנים את הילדים, את מטפליהם הפולנים ואת מקומות המסתור שלהם. הם עשו זאת למען בצע כסף, בגלל פחד או בשל שנאה שאינה תלויה בדבר, ואף לשם הנאה. הם אלה שזרעו בתוכנו, ואף טיפחו, חוסר כבוד לאדם, ואת הידיעה כי האדם מסוגל לעשות מעשים אכזריים ושפלים. יז'י ידליצקי (היסטוריון של רעיונות, פרופסור באוניברסיטת ורשה) אנה ביקונט, עיתונאית וסופרת, פסיכולוגית בהשכלתה. עבדה בשבועון מזובשה, ביטאון תנועת סולידריות במחתרת, מיומו הראשון ועד יומו האחרון (1989-1982), הייתה בין מקימי היומון גזטה ויבורצ'ה, שאיתו היא קשורה עד היום. סִפרה "אנחנו מיֶידוָובְּנֶה, הפשע וההשתקה" זכה בין היתר בפרס "הספר ההיסטורי הטוב ביותר" מטעם השבועון פוליטיקה, ובפרס "European Book Prize". הספר יצא לאור בעברית בהוצאת כרמל בתרגומו של עילי הלפרן ב־2016. המהדורה האמריקנית של הספר נכללה ברשימת מאה הספרים החשובים ביותר לשנת 2016 של הניו־יורק טיימס וזכתה אף ב־"National Jewish Book Award". שיתוף הפעולה בין אנה ביקונט לעיתונאית יואנה שצֶ'נסנה הניב את הספרים "מפולת ואבנים, סופרים נוכח הקומוניזם", וכן את "שכיות זיכרון מחיי ויסלבה שימבורסקה – ביוגרפיה". האחרון יצא לאור בעברית בהוצאת כרמל בתרגומה של מירי פז בשנת 2014. גברת סנדלר הוא הספר הראשון על אודות אירנה סנדלר. ספר זה לא נכתב מתוך הערצה עיוורת, ולא הוכתב על־פי שיקולים ממלכתיים המבקשים לספר על אלפיים וחמש מאות הילדים שהצילה. זהו הספר הראשון שבו סנדלר היא אישה דעתנית, מהירת חֵמה, שאינה סובלת טיפשות ושפלות, ולכן נרתמת לעזרת היהודים.יואנה טוקרסקה-בקיר (מבקרת ספרות)...