הגותו של רולאן בארת חיזקה לכאורה את תמת ה"אמנות לשם אמנות", המקובלת בשיח האמנותי, לכדי תחושה שביחס לביטוי האמנותי – הכול אפשרי. בספר זה מבקש המחבר להראות שלא "הכול אפשרי" ביחס למעשה האמנות האיכותי, בנקודת זמן נתונה. כלומר שהיצירה האמנותית מתאפשרת תוך כדי פעולה במרחב שבו ישנו תהליך מדוד בהרכבת המסמן – תהליך אשר נע בין מסמנים מוכרים תרבותית (ולכן ברורים) לבין מסמנים אישיים, אידיאולקטים (ולכן לא-ברורים). תזת הספר נבחנת מבעד למערך מושגים בארתיאנים אשר נע בין הגותו המוקדמת של בארת (הסטרוקטורליסטית) להגותו המאוחרת (הפוסט-סטרוקטורליסטית). הנחת היסוד של חובב רשלבך ביחס לאמנות היא שהיצירה האיכותית – זו המעוררת למחשבה חוזרת ונשנית – ממוקמת באזור גבולי, על ציר משוער, שבקצהו האחד הסימן הברור ובקצהו האחר הסימן הסתום, חסר המשמעות. הנחה זו מובילה לטענה שהיצירה האמנותית ממוקמת במקום שאינו מאפשר (תרבותית) אנרכיה גורפת מבחינת המשמעות, אינו מאפשר חוסר משמעות מוחלט. מכאן שעל היצירה האיכותית להתאפיין בנטייה לאחדות, כלומר להיות מדודה במשמעויותיה. פרובלמטיקת הספר נעה בין שתי עמדות שמתייחסות לציר ההבנה כציר ישר, חד-ממדי, אשר בנוי על יחס בינארי. על פי העמדה האחת, בנקודה מסוימת במרכז ציר ההבנה מתרחש השינוי האמנותי: שם נוצר האובייקט הסינגולרי החדש. על פי העמדה האחרת, השינוי מתרחש בקצה ציר ההבנה, בקצה הלא-ברור שבו נגמרת ההבנה המקובלת. רשלבך מבקש לברר את הסתירה בין שתי העמדות דרך מחשבת בארת ומציע להבין את השינוי ככזה המתרחש בשני המקומות. החוקר והיוצר חובב רשלבך מלמד אמנות, עיצוב ופילוסופיה תוך כדי שילוב בין פרקטיקות לתיאוריות. ניסיונו והשכלתו – כבוגר תואר ראשון בבצלאל, תואר שני באוניברסיטת תל אביב והמשך לימודיו בחוג לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן – מאפשרים לו לחבר בין יצירתיות, הגות וסוגיות בתקשורת חזותית לשם חשיפת מעשה האמנות מבעד לסינתזה היצירתית שבין הפעולה הרגשית למושכלת....

הניסיון מלמד שלמבט הראשון על מושא אהבה אפשרי יש חשיבות מכרעת, הן ביחס לחוויית המפגש והן ביחס לגיבוש הרגש כלפיו. הספר שלהלן מבקש לשאול מחדש: כיצד יש להבין מבט כזה כשפוגשים עבודת אמנות שמטרתה לייצר התנגדות – אף על פי שהיוצר שואף להכרתה התרבותית? אשר על כן הספר עוסק בגורלו של מבט על מעשה-אמנות; מבט שנתקל בהתנגדות היצירה לסיפוק תשוקתו הראשונית; מבט שמתנגש עם סירובה להעניק הנאה ויופי לשמם; מבט שנקלע למצב של חוסר יכולת לקבוע לה משמעות שמניחה את הדעת – אף על פי שבכל המצבים הללו יצירת האמנות דורשת את תשומת לב הצופה. הספר מורכב משלושה נדבכים מצטברים: 1. בבסיס נמצא ציור ששמו "נעליים לבנות"; 2. על אודות הציור מתנהל דיאלוג "אחת עשרה השאלות", כשיחה שהיא אירוע, בין אסף רומאנו, האמן יוצר הציור, לבין חובב רשלבך, חוקר תרבות חזותית; 3. לבסוף, מוצעת רפלקסיה עיונית של רשלבך שמתייחסת הן לציור והן לתכני הדיאלוג. ככלל, הספר מבקש לברר מחדש את תופעת הלם המפגש עם יצירת האמנות. על כן, במסגרת העיון בשני הנדבכים הראשונים, רשלבך מציג היבטים שונים של חקר התרבות שנעים בין סמיולוגיה, פנומנולוגיה ופסיכואנליזה. על הדיאלוג, שהוא הנדבך השני, נאמר שהוא שיחה זורמת, חיה ומרתקת, ברמות שונות. היו שהעידו שעבורם הכתיבה בספר הזה נחוותה כמשתה אפלטוני רווי במטעמים. לכל הדעות, הספר הזה נתפס כמעורר מחשבה ביחס לשאלות עקרוניות. חובב רשלבך הוא אמן, מעצב וחוקר, בוגר בצלאל. בימים אלו כותב עבודת דוקטורט, בחוג לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן, שעניינה היבטים פרשניים וביקורתיים בסוגיית הסגנון. מרצה ומלמד רישום ופילוסופיה במכון לאמנות במכללת אורנים, טבעון. מחבר הספר "מעשה האמנות – בין משמעות להתענגות: עיון על פי מחשבת רולאן בארת" (רסלינג). אסף רומאנו הוא צייר, בוגר בצלאל. תואר שני (אקוויוולנט) ממשרד החינוך. מרצה ומלמד רישום וציור במכון לאמנות במכללת אורנים, טבעון; מלמד צילום במכללת תל חי. עבודותיו, שהוצגו בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות, נמצאות באוספי מוזאונים בישראל ובאוספים פרטיים בארץ ובעולם....

הספר שואל מהו סגנון מנקודת מבטה של הפילוסופיה שעניינה פרשנות. במוקד העיון נמצאת ההגות של הפילוסוף האנס גאורג גאדמר (Gadamer 1900-2002), ועוגניה בפנומנולוגיה של אדמונד הוסרל ומרטין היידגר. הסגנון, כנושא, מבורר מבעד לכתביו של גאדמר, ובעיקר ספרו 'אמת ומתודה' (1960), והמסה 'מעשה האמנות במילה ובדימוי' (1990). לצורך הבירור, המחבר חובב רשלבך נעזר גם בהגותו הפנומנולוגית של הפילוסוף הישראלי צבי בראון ומראה שבתשתית ההוראה הגאדמריאנית על אודות 'ההבנה האנושית' נמצאת מחשבת הסגנון, כ'אופן הבנה'. בלב הבירור רשלבך מתווה סכימה שמציגה מרכיבים אפשריים של תימת הסגנון לצד מנגנונים אפשריים של תפקוד התודעה. ד"ר חובב רשלבך (PhD) הינו אמן רב־תחומי, מרצה בכיר בתחומי הפרשנות וביקורת התרבות, מלמד רישום ומנחה סדנאות אמן, במכון לאמנות שבמכללה האקדמית לחינוך, אורנים. לשעבר יו"ר אגודת המאיירים בישראל. מחבר הספרים: מעשה האמנות בין משמעות להתענגות: עיון על פי מחשבת רולאן בארת, רסלינג 2011; הלם הלא צפוי: שאלות על יצירת אמנות, רסלינג 2016; ספר האמן אלמנח, רשמים בעקבות פסואה, הוצאת אלמנח והוצאת קשב לשירה 2021....