למרות הידע האפסי שלי במיתולוגיה היוונית העתיקה החלטתי להתמודד עם אחד משני הכתבים הקלאסיים הגדולים ביותר בתרבות היוונית - האודיסיאה. למה ? כי במקרה ראיתי את הספר בספריה במודיעין בתרגום של המשורר הענק <mark>טשרניחובסקי</mark> שאותו אני מעריץ.

לאחר מאמץ של כחודש סיימתי לקרוא בעיון רב את התרגום המופלא והאדיר של <mark>טשרניחובסקי</mark>. התרגום כתוב ברובו בשפה התנכ"ית וקצתו בשפה החז"לית. בשתי שפות אלו אני שולט. גם את המלים ה

לנסות לקרוא את התרגום הזה זה כמו לנסות לקרוא את התנ"ך בכתב ברייל עם כפפות.

ממש ציפיתי לקרוא את הספר הזה, וכשהתחלתי וויתרתי אחרי 20 עמודים בערך. לא רק שאת הרוב לא הבנתי, מה שחשבתי שהבנתי מתברר שהבנתי הפוך לגמרי שחיפשתי תקצירים ביוטיוב על השיר הראשון. ד"א - מתברר ששיר זה לא רק כמה פסקאות ששרים על רקע גיטרה בגלגל"צ בשבת בצהריים.

אני מניח שזה לחובבי לשון בלבד, לפי מה שהבנתי טשרניכובסקי שם דגש על