אנדריאה לוי

אנדריאה לוי

סופרת


1.
בשנת 1948 אנגליה החלה מתאוששת מן המלחמה, אבל ברחוב נברן 21 בלונדון הסכסוך רק החל. שכניה של קוויני בליי אינם מרוצים כשהיא מקבלת לביתה דיירים מג´מייקה, אבל מכיוון שבעלה ברנרד לא חזר מן המלחמה, מה עוד היא יכולה לעשות? גילברט ג´וזף היה אחד מאלפי בני ג´מייקה שהתגייסו לחיל האוויר המלכותי, למלחמה בהיטלר. בשובו לאנגליה כאזרח, התברר לו שמתייחסים אליו באופן שונה לגמרי. אשתו של גילברט, הורטנס, השתוקקה גם היא זמן רב לעזוב את ג´מייקה ולהתחיל חיים חדשים וטובים יותר באנגליה. אך כשהיא מצטרפת אליו, היא נדהמת לגלות לונדון ישנה, בלויה ורחוקה מן העיר שחלמה עליה. אפילו גילברט אינו האיש שחשבה למצוא. הספר מספר על נקודת זמן בעברה של אנגליה, כשהארץ החלה להשתנות. ברומן הרגיש והמרגש הזה מטפלת אנדריאה לוי בנושאים כבדי משקל של אימפריה, דעות קדומות, מלחמה ואהבה, ביד קלה ועדינה וברוח נדיבה....

2.
אתם לא מכירים אותי עדיין, אבל אני המספרת בספר הזה. בני תומס, שמוציא אותו לאור, אומר לי שבמקום הזה ברומן נהוג לתת לקורא טעימה קטנה מן הסיפור הכרוך בין הדפים האלה. בתור מספרת הסיפורים שלכם אני מוכנה לומר שהסיפור הזה מתרחש בג'מייקה בשנים הסוערות האחרונות של העבדות ובשנות החירות הראשונות שבאו בעקבותיהן. יולי היא שפחה צעירה שחיה במטע סוכר בשם אמיטי, וסיפור חייה הוא שעומד במרכזו של ספר זה. היא הייתה שם כשהשתוללה המלחמה הבפטיסטית בשנת 1831 והיא הייתה שם העת הכרזת ביטול העבדות . בני אומר שאני חייבת לומר שהסיפור הזה מספר גם על אמה של יולי, קיטי, על הכושים שעבדו בשדות המטע, על קרוליין מורטימר, האישה הלבנה בעלת המטע, ועל רבים אחרים מלבדם – רבים מכדי למנותם כאן, אך מה שקרה להם מתועד בזהירות בדפים הבאים. אולי, מציע בני, כדאי לכתוב שזהו מסע מרתק לאותה תקופה, בחברת האנשים שחיו בה. את כל זה הוא רוצה שאכתוב כדי שהקוראים יוכלו להחליט אם זה רומן שהם עשויים לשקול. חה! אני אומרת לבני, איזה בלבול מוח. די, תן להם פשוט לקרוא אותו בעצמם. אנדריאה לוי נולדה באנגליה להורים ילידי ג'מייקה וגרה בלונדון כל חייה. לאחר שחיפשה ולא מצאה ספרים על חוויותיהם של שחורים בריטים, ספרים הבוחנים מקרוב את בריטניה, את אוכלוסייתה המשתנה, את דמויותיה הססגוניות ואת מערכת היחסים בין ההיסטוריה הבריטית להיסטוריה של האיים הקריביים, החליטה שתכתוב אותם בעצמה. ספרה האחרון אי קטן, שראה אור בהוצאת אופוס, זכה בפרס אורנג' לסיפורת, בפרס ווייטברד, בתואר ספר השנה של ווייטברד ובפרס סופרי חבר העמים הבריטי ועובד לסדרת דרמה ב-BBC. הרומן השיר הארוך היה מועמד לפרס בוקר היוקרתי....


ניסיתי לקרוא ובאמצע הפסקתי. לא הולך לשומקום ולא ברור מה העלילה....... המשך לקרוא
היה לי קל לקרוא את הספר והוא זרם בחופשיות, אבל כשסיימתי אותו שאלתי את עצמי שאלה פשוטה - מה היה לנו כאן? עלילה - בסדר. קראתי סוחפות, מזעזעות ומ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
ספר נחמד וקצת נמרח הספר הזכיר לי את הספר מישהו יודע את שמי . אבל בסך הכל ספר נחמד... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
ספר נהדר שמדבר על הגזענות ועל מה שקרה באנגליה במלחמת העולם השנייה מומלץ מאוד... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
הספר מאוד קשה לקריאה.הוא נוגע בנושא הגזענות. הספר מגלגל את סיפור חייה של יולי,ילדה אשר נלקחת מיידי אימא,על מנת לשרת אישה לבנה. הסופרת חושפ... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
אנשים, קבלו המלצה: מדובר בספר מצוין. ומעניין. תקראו. אז בכל זאת- מה יש בו? יש בו קולוניאליזם. יש בו גזענות ורוע לב בבריטניה של שנות הארבעי... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ