“אם יורשה לי להעיד על עצמי - אני בן אדם די רבגוני. אני מתעניינת במדע, מוזיקה ותיאטרון, משתדלת לקרוא ספרים מסוגות שונות ותרבויות זרות מרתקות אותי לא מעט. עם זאת יש תחום אחד, שקצת לא נעים לי להודות, בו אני חשה בורה גמורה - האמנות. אני אוהבת להתבונן בתמונות שיפות בעיניי, תמונות של טבע בעיקר, קצת סביבה אורבנית ומשום מה יש לי חיבה מיוחדת לדלתות וחלונות. מצד שני, כשאני נגררת אחרי בעלי בלובר או הרייקסמוזי”

“מבחינתי, זה לא ספר עוצר נשימה, משנה סדרי חיים או מחולל סערת מחשבות. אלא ספר שנועד לספר סיפור חיים ולהעביר את רוח התקופה לקורא, לקחת אותו לעולם שחיי על פי חוקים שונים משלנו עם אנשים שחושבים אחרת. משום שהספר נכתב בגוף שני, הוא מתאר שני מסלולי חיים של שתי בחורות שונות. הספר מראה סוגים שונים של אהבה בין בני זוג, בין אנשים שונים.הוא מציג מהי חברות אמיתית ואהבה, מהי בגידה שמקורה במשפחה ומהו המחיר שמשלם”

“למרות אלמטנים שהיו לי מעניינים, תאור הרמיטאז', המצור על לנינגרד, תופעות מחלת האלצהיימר, הספר לא ממש חידש. הספר נע בין שתי תקתופות: העבר - המצור, בהווה - הכנה לחתונה. זכרונות העבר צפים בחדות בעקבות המחלה בראשה של מרינה שנכדתה מתחתנת. הספר לא ממש זרם. יותר מכך הוא שעמם. קראתי כ- 100 עמודים מתוך 206 של הספר וחשתי שהספר לא נוגע, לא מסקרן, אני נותרת אדישה לגמרי עם תחושה של סתמיות. האם ספר לא אמור ל”

“מי שחשובה לו כתיבה יפה בשילוב עם חווית למידה הסטורית,יימצא עניין בספר שמגולל ,דרך תיאור קורותיה של מרינה, את הסיפור המדהים על עמידתם של תושבי סנט פטרסבורג ( אז לניננגרד) במצור הקשה שהטילו עליהם הגרמנים במלחמת העולם השנייה.( למי שמוצא עניין בסיפורי מלחמת העולם השנייה לאו דווקא דרך נקודת המבט היהודית..) נקודת התיאור מענינת שכן היא נעה בין שני העולמות של מרינה ( זה הנוכחי, של זקנה המתמודדת עם אלצהיי”

“אם יורשה לי להעיד על עצמי - אני בן אדם די רבגוני. אני מתעניינת במדע, מוזיקה ותיאטרון, משתדלת לקרוא ספרים מסוגות שונות ותרבויות זרות מרתקות אותי לא מעט. עם זאת יש תחום אחד, שקצת לא נעים לי להודות, בו אני חשה בורה גמורה - האמנות. אני אוהבת להתבונן בתמונות שיפות בעיניי, תמונות של טבע בעיקר, קצת סביבה אורבנית ומשום מה יש לי חיבה מיוחדת לדלתות וחלונות. מצד שני, כשאני נגררת אחרי בעלי בלובר או הרייקסמוזי”

“מבחינתי, זה לא ספר עוצר נשימה, משנה סדרי חיים או מחולל סערת מחשבות. אלא ספר שנועד לספר סיפור חיים ולהעביר את רוח התקופה לקורא, לקחת אותו לעולם שחיי על פי חוקים שונים משלנו עם אנשים שחושבים אחרת. משום שהספר נכתב בגוף שני, הוא מתאר שני מסלולי חיים של שתי בחורות שונות. הספר מראה סוגים שונים של אהבה בין בני זוג, בין אנשים שונים.הוא מציג מהי חברות אמיתית ואהבה, מהי בגידה שמקורה במשפחה ומהו המחיר שמשלם”

“למרות אלמטנים שהיו לי מעניינים, תאור הרמיטאז', המצור על לנינגרד, תופעות מחלת האלצהיימר, הספר לא ממש חידש. הספר נע בין שתי תקתופות: העבר - המצור, בהווה - הכנה לחתונה. זכרונות העבר צפים בחדות בעקבות המחלה בראשה של מרינה שנכדתה מתחתנת. הספר לא ממש זרם. יותר מכך הוא שעמם. קראתי כ- 100 עמודים מתוך 206 של הספר וחשתי שהספר לא נוגע, לא מסקרן, אני נותרת אדישה לגמרי עם תחושה של סתמיות. האם ספר לא אמור ל”

“מי שחשובה לו כתיבה יפה בשילוב עם חווית למידה הסטורית,יימצא עניין בספר שמגולל ,דרך תיאור קורותיה של מרינה, את הסיפור המדהים על עמידתם של תושבי סנט פטרסבורג ( אז לניננגרד) במצור הקשה שהטילו עליהם הגרמנים במלחמת העולם השנייה.( למי שמוצא עניין בסיפורי מלחמת העולם השנייה לאו דווקא דרך נקודת המבט היהודית..) נקודת התיאור מענינת שכן היא נעה בין שני העולמות של מרינה ( זה הנוכחי, של זקנה המתמודדת עם אלצהיי”