ה"גלובליזציה" נשמעת מפי כל: היא מילה משגעת ההופכת במהירות לסיסמת מעבר, ללחש השבעה מכשף, למפתח האמור לפענח את כל מסתורי ההווה והעתיד. לאחדים, "גלובליזציה" היא התנאי ההכרחי לאושר; לאחרים, היא הסיבה לאומללותם. אולם לגבי כולם היא גורלו של העולם, שאין לשנותו, ותהליך בלתי הפיך המשפיע על כולנו. כולנו שותפים ל"גלובליזציה", אך משמעותה שונה מאוד לגבי כל מי שחווה את התהליך. פרסום הספר "גלובליוציה" מאת זיגמונט באומן בעברית הוא אירוע שחשיבותו כפולה; גם הנושא וגם המחבר - ראויים לתשומת לבנו. ספר זה תורם תרומה נכבדה לוויכוח המתפתח על הגלובליזציה, וככזה הוא יעורר ענין בקרב חוקרים ותלמידים בתחומי מדעי החברה, הגיאוגרפיה של האדם והתרבות. המחבר, זיגמונט באומן, פוא פרופסור אמריטוס למדעי החברה באוניברסיטאות של לידס ושל וורשה....

כדי להתמודד עם הכמיהה ליחד ולקיים מערכות יחסים עם אחרים, נאלצים גברים ונשים בחברה בת זמננו לעצב קשרים מזדמנים. כיוון שאין להם קשרים, עליהם לתקשר. אולם בה בעת הם חוששים להיות קשורים לתמיד. הם פוחדים שמצב כזה יטיל עליהם עול ומעמסה שאין בכוחם ואף לא ברצונם לשאת, שכן הללו יגבילו באופן קיצוני את החופש שהם זקוקים לו – כדי לתקשר… משום כך אין כל ערובה שהקשרים יתקיימו לאורך זמן. יתר על כן, עליהם להיות רופפים כדי שאפשר יהיה להתירם בנקל, במהירות ובמאמץ מזערי עם השתנות הנסיבות, וחזקה על החברה המודרנית הנזילה שלנו שהנסיבות ישתנו שוב ושוב. מערכת היחסים בין בני אדם היא נושאו של הספר אהבה נזילה; גברים ונשים בני זמננו, אנשים חסרי קשרים יציבים ובני-קיימא, הם דמויותיו המרכזיות. הספר מוקדש לסיכונים ולחרדות של החיים יחד ובנפרד בעולמנו המודרני. השבירות הנזילה של הקשרים האנושיים והמאווים הסותרים שמצב זה מעודד – הידוק הקשרים תוך השארתם רופפים; החרדה לביטחון שמקורה באי-הוודאות של הקיום המודרני, ואשר ביטויה הנוקב הוא רוח הרפאים של שנאת זרים, הם הנושאים המרכזיים שהספר מנסה לחשוף ולהבין....

זיגמונט באומן הוא ללא ספק אחד הסוציולוגים וההוגים החברתיים החשובים והמשפיעים ביותר של המחצית השנייה של המאה ה-20 ושל ראשית המאה ה-21. הוא פרסם קרוב לשישים ספרים שתורגמו לעשרות שפות. מודרניות והשואה, אשר ראה אור לראשונה בשנת 1989, הוא ככל הנראה גם ספרו הידוע ביותר שהפך לאחד מספרי היסוד הקונטרוברסליים ביותר של הרבע האחרון של המאה ה-20. עיקר עניינו המחקרי והתיאורטי של באומן הוא בניתוח, בפירוש ובביקורת המצב המודרני והפוסט-מודרני. טענתו היסודית של באומן בספר זה היא שבניגוד לתפיסה המקובלת שהשואה הייתה בבחינת חזרה אל ברבריות המשחררת יצרים קמאיים ורצחניים שהציוויליזציה המודרנית למדה לרסן, השואה הייתה למעשה תוצר מובנה של המודרניות אשר מצביע על הפוטנציאל הקטסטרופלי הגלום בה. "הציוויליזציה המודרנית לא הייתה התנאי המספיק לשואה, אבל ללא ספק הייתה תנאי הכרחי לה. בלעדיה, לא היה אפשר להעלות את השואה על הדעת". בניגוד לתפיסה הרואה במודרנה שלב מתקדם ובעיקר מוסרי יותר של ההיסטוריה, המשיך באומן את הטענה של אדורנו והורקהיימר על הרציונליות האינסטרומנטלית המאפיינת את המודרנה בעיקר בצורתה הקפיטליסטית. זו רציונליות נטולת מעצורים אתיים אשר מחפיצה את העולם לצרכיה. האדם כיצור שקיימת כלפיו מחויבות אתית מצד זולתו נעלם במערכת מושגים כזו, וכך גם האדם האתי עצמו – או אז נפתחת הדרך לביצוע פשעים בקנה מידה גדול. באומן נולד בשנת 1925 למשפחה יהודית "משולבת" וחילונית בפוזנן (אז פולין). במהלך מלחמת העולם השנייה השתתף בלחימה לשחרור פולין. לאחריה למד סוציולוגיה ופילוסופיה והתמנה למרצה באוניברסיטת ורשה. בשנת 1968 עזב את פולין, לימד בשנים 1971-1969 באוניברסיטאות תל אביב וחיפה, ולאחר מכן עמד בראש החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת לידס שבאנגליה, שם הוא חי עד היום. למהדורה העברית של הספר מצורפת הקדמה מקיפה ומאירת עיניים על באומן ועל גישות שונות לחקר השואה, מאת ד"ר עמוס גולדברג. ספרו של באומן, "תרבות בעולם מודרני נזיל", ראה לאחרונה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד (2013). ...

התרבות נועדה במקור לחנך את ההמונים ולעדן את מנהגיהם, להוות "קרן אור של נאורות" שתחדור אל כל הפינות החשוכות של הדעה הקדומה והאמונה הטפלה. ואילו בעולמנו המודרני והנזיל, קובע זיגמונט באומן, התרבות עוסקת בפיתוי ובשידול, בייצור של צרכים ורצונות חדשים, ולא בניסוח נורמות. בחברה הצרכנית של ימינו התרבות באה לידי ביטוי על ידי מאגר של מוצרים שמתחרים זה בזה על תשומת הלב הקצרה של לקוחות פוטנציאליים. בעולם המאופיין בתהליכים רבי עוצמה של גלובליזציה, הגירה, רב-תרבותיות, מייעד זיגמונט באומן תפקיד מיוחד לאיחוד האירופי, בחידוש ההבנה של מושג התרבות. הודות לגיוון הלשוני, התרבותי והחברתי של אירופה, "האחר" הוא השכן הקרוב ביותר. הגיוון הזה הוא האוצר היקר ביותר שאירופה הצליחה להציל מהבעֵירות הגדולות של העבר, ואותו היא מציעה לעולם היום: לדעת לחיות עם האחר....

תוכן: מושג הפועל בתמורות העתים תקופת המהפכה התעשייתית תקופת "ארגון-העבודה-המדעי" שלב "יחסי-אנוש": על מקורות הצורך למושג-שגרה חדש; הרקע האידיאולוגי לתורת "יחסי-אנוש"; הסוציולוגיה של "יחסי-אנוש" כאידיאולוגיה; הסוציולוגיה של "יחסי-אנוש" בשימושה המעשי. מגמת ההתפתחות של הסטריאוטיפ...