“יותר מהכל, הספר הזה מחזיר אותי לעידן אחר. בגילי כבר אפשר לדבר על עידנים כי זה זה נראה כל כך מזמן. הגננת שלנו (נעמי) הקריאה את הספר בשנות ה 70 בירושלים. למה אני קורא לזה עידן אחר? מכמה סיבות: ראשית מדובר בילדות שחלפה מזמן. שנית, זה ספר שמייצר תחושות נוסטלגיה לספרים שכבר אינם. ושלישית, ולא פחות חשוב, זה ספר על תקופה שלא הייתה בה אלימות (בספרים וגם כמעט לא בטלוויזיה. סתירה לפרצוף הייתה שיא האלימות...”