הסופרימס בדיינר של אל הוא ספר הבכורה של <mark>אדוארד קלסי מור</mark>, נגן צ'לו אפרו-אמריקאי ידוע. לספר ביכורים יש לפעמים נטייה להיות ספרים מבריקים וגאונים. הספר הזה הוא בהחלט שייך לקטגוריה הזאת.

הרומן עוסק בשלוש נשים לאורך חייהם, החל מהתיכון. השלישיה הזאת זכתה לכינוי- הסופרימס. לא משנה מה קורה, ביום א תמיד הן נפגשות בדיינר- אכול ככל יכולתך של ארל. שלושת הנשים שונות זו מזו בהכל- ביחס לחיים, במצב המשפחתי וב

שתי החברות הטובות ביותר של אמא שלי, היו החברות שלה כבר בכיתה א'. הן לא נפגשות כל יום, בגלל הריחוק הגיאוגרפי, אבל מדברות די הרבה. אמא שלי בת 65, וזה אומר שהחברות המשולשת הזו נמשכת כבר כמעט שישים שנה, וזה מרשים. מרשים במיוחד משום שאני לא כזאת. אני לא נשארתי בקשר עם אף אחד ואחת שלמדו איתי בכיתה א' או בכיתה ט', או באחד משלבי הלימוד לתואר. החברויות שלי קצרות מועד ותלויות הקשר. אני בעיקר חברה של אנשים ש

ממתק! ממתק לקיץ. (ולא רק בגלל החולשה שלי לספרים על נשים שחורות). וכתב אותו גבר! האיש יודע לספר סיפור, לגרום לקוראת להתאהב, לבכות, להתאכזב, לצפות להמשך, לסלוח לו על פגמים. ונראה לי שהסרט הוא רק שאלה של זמן.

ספר מעולה ומושלם, פשוט תענוג צרוף של קריאה. לא ניתן להניחו מהיד. יש בו תיאורים של דמויות פנטסטיות וגדולות מהחיים, אך מצד שני גם אנושיות ומלאות פגמים, שניתן להזדהות עימן ולמחול על חולשתן. קשה לתמצת את העלילה, אך במרכזה עומדות שלוש חברות טובות של נשים שחורות, שמוקפות בבני משפחה, חברים ושכנים, חלקם מהעולם הזה וחלקם גם מהעולם הבא. הספר ברובו מצחיק ומבדר מאוד, עם תיאורים מלגלגים על פרצופם, לבושם ,התנהג