גיל ססובר

גיל ססובר

סופר


1.
איך מרגישים כשמלטפים בפעם הראשונה חתול? כשישנים בפעם הראשונה אצל חבר? איזה טעם יש לפופקורן הראשון בקולנוע, ולחור שמתגלה מתחת לשן הראשונה שנופלת? כמה גדולים מרגישים כשמצליחים לרכוב בפעם הראשונה על אופנים, וכמה קטנים כשפוחדים בפעם הראשונה בחושך? באלבום הזה, שהחוויות האצורות בו משותפות לכולנו, ילדים והורים כאחד, גיל ססובר מספר על הרגעים שבהם חוויות חדשות נחוות במלוא עוצמתן וראשוניותן, ואורן גל מוסיף תמונות, עבור כל ההורים שבדיוק בפעם הראשונה לא מצאו את המצלמה....

2.
3.
"אין דבר נעלה מלאכול עם משפחה וחברים" אודיסיאוס שנים חי גיל ססובר במחיצת דייגים, סוחרי דייגים, שתיינים וטבחים, ואירח בביתו חברים ונשים למשתאות וסעודות מפוארות, וכך, לילה אחר לילה, התבשל בתוכו הספר הזה, לאט, בסבלנות, מתכון אחר מתכון, סיפור אחר סיפור. משתה הוא ספר לאנשים שחוזרים הביתה עם שלל יומי ומכינים ארוחה נכבדת, אבל לעולם לא לעצמם. תמצאו בו הרבה שמחת חיים והרבה סיפורי זימה, את חומרי הגלם שיש פה בים ליד, ואיש כמעט אינו משגיח בהם, את הדג שהכי מתאים לטיגון, ואיך לזרוק סרטן על הגריל, לצד מתכונים קלאסיים כמו שוק כבש וברווז מעושן. הכול פשוט, נעים, ולא מתאמץ. כמו שאוכל צריך להיות. כמו שהחיים. ...

4.
"...הנמל כבר נראה בעין. הפעם תיכנס אליו הספינה זקנה באלף שנים... זה כוחה של סערה. אחת. בודדה.לשנות. לתמיד." לאחר כמעט ארבעים שנה בים, דורון והוכמן, צמד יורדי הים הוותיקים, עוזבים את סירות הדיג הקטנות ובונים ספינת דיג לתפארת. אם הם רוצים להישאר בים, להוציא ממנו פרנסה, אין להם ברירה. הם נדרשים להתמודד עם הקללה והברכה הטמונות בתשוקה אל הים והטבע המסתוריים והבלתי צפויים, ופרויקט חייהם עשוי להתמוטט ברגע אחד בשל גחמות הגלים. בים יפו מתגבש קולו של גיל ססובר לצמצום ודיוק המעמידים דרמה גדולה, כמעט מיתית בממדיה. ססובר לוקח את הקוראים לעולמם של הציידים האחרונים — הדייגים. הדרמה הרגשית בו היא מתחת לפני השטח, בעוד שהדרמה החיצונית היא הים עצמו, המנהל את אנשי הים הנתונים לחסדיו. ססובר מתאר את שגרת הדיג, את ההוויה על פני ים, את הפוליטיקה ואת המרקם האנושי על ספינת הדיג ובנמל יפו, וזאת מתוך אהבה גדולה....

5.
אדם מגיע לאי בודד במטרה למצוא את מותו; גבר מביא לעולם ילדים עם שלוש נשים, במקביל; יורש צעיר רוצח את אמו, על מנת להחזיק באשתו... הזכות ליתמות מאת גיל ססובר מאגד שלוש נובלות יוצאות דופן בכנותן ובישירותן. במרכזן של הנובלות הללו עומד למעשה אותו גיבור באצטלות כאלה ואחרות, גבר גדול מהחיים, נהנתן, פרוע ומלא רהב. הכול מופרז אצלו - החיים, המוות, השתייה, הסמים. הוא מפחד מקשר, אך כמה למגע, הוא זאב בודד המוקף תמיד נשים, הוא נמצא על נתיב של הרס ומשתוקק אליו, אבל גם מבקש בכל לבו אחר הגאולה. כתיבתו של ססובר מוגזמת ומפוארת במודע, מלאה בפאתוס ובדרמה שמהם צומחות כנות כובשת לב ושבירות גדולה. גיל ססובר נולד ב-1973 בחיפה ומתגורר ביפו. כותב, דג, מפיק שותף בסרטים והצגות, ומחבר ספר הבישול 'משתה'. ...

6.
"...רצה שתסמם את חושיו במגעה. שתעיר אותו וזקפה לו והוא בפיה. רצה להתעורר והיא עליו רוכבת כסנאי הנס משרפה. רצה שתבוא ללא תחתונים ותניח ידו בערוותה באמצע היום וכולם רואים. רצה שיתעוור מקנאה כי הביטה באחר. רצה שיעלה אל ביתה ואיברו מתעורר ואינו יודע מה יעלה בגורלו, והוא כולו חרד, גווע אל מגעה, מתחנן.." סיפור אהבתם של הגיבור ושל לולו, אשת הרנסנס הצעירה והיפהפייה, הוא סיפור אהבה עדין בין גבר מפוכח במיטב שנותיו, ובין צעירה שהחיים טרם צילקו אותה. סיפור אינטימי וארוטי, מלא ערגה, בדידות וכמיהה. גיל ססובר כותב על גבריות כפי שאף יוצר ישראלי לא כתב לפניו, בעדינות ובחספוס; ברוחב יריעה ולב. זהו קול גברי ייחודי, היודע את דרך הסירה בלב ים ודרך הגבר בעלמה, ומספר הן את האמת והן את הבדיה על עוצמתם ושבריריותם של החיים ושל האהבה. (תמר ביאליק) גיל ססובר שחי ביפו, הוא סופר, מזכיר איגוד הדייגים בישראל ובעל טור האגרוף ב'הארץ'. "לולו" הוא ספרו התשיעי. ...

7.
רבים יודעים שיפו נכנעה ב־48, אך מעטים יודעים, גם ערבים וגם יהודים, עד כמה הייתה יפו מפוארת בשיאה. כלת הים בא לספר איך צמחה יפו מעיר כמעט חסרת חשיבות בעת הכיבוש הטורקי לכלת הים, ערוס אל בחר, הפנינה של הים התיכון. איך טומן אבו נבוט ב־1807 את זרעי צמיחתה, ואיך באים אחריו מוחמד עלי המצרי ובנו אברהים פאשה, ועימם עשרות אלפי מצרים, ומשנים לעד את פניה של האוכלוסייה הערבית בארץ בכלל וביפו בפרט. ועל הפרדסנות הערבית, שמפרסמת את יפו בעולם כולו. ועל ההשפעה האדירה של הבריטים ושל העיר העברית השכנה – תל-אביב. ופתאום יפו היא עיר ענקית, מודרנית, עם קברטים ומערכות עיתונים, קונסוליות ובתי ספר זרים, ושכונות חדשות ושדרות רחבות. וסוכני אוניות ועבדל וואהב ואום כולתום. עם בתי קפה, ובתי ספר לשפות, ובתי מלון. עיר נאורה, מתקדמת, חפצת חיים, שראשיה ונכבדיה מטפחים תרבות וספורט, השכלה, גנים ותחבורה. עיר שעתידה מזהיר, והיא מביטה עשרות שנים קדימה בתשוקה גדולה. והנמל, ליבה הפועם של העיר, שיותר מאלף אוניות עוגנות כל שנה מחוץ לשובר גליו, פורקות ברזל, עץ ומלט, ומעמיסות מאות אלפי תיבות תפוחי זהב – גאוותה של יפו. עד שמגיע המרד הערבי הגדול ב־1936, והנמל מושבת ברגע אחד. ומכאן, שלב אחרי שלב, שנה אחרי שנה, האש דועכת, הבערה. עד שיפו כורעת תחת הנטל, וגולשת אל הרגע שבו מינה טנוס, פקיד המכס הראשי, מוסר את הנמל להגנה, שעות ספורות לפני שבן־גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל, ומסמל יותר מכל את התמוטטותה של העיר הפלסטינית הגדולה. גיל ססובר, יליד 1973, חי ביפו. סופר, מזכיר עמותת דייגי יפו ויו"ר איגוד הדייגים בישראל. זהו ספרו העשירי....

8.
״המנהיגים והמתנגדים לחאג׳ אמין אל־חוסייני ולעקרונותיו ההרסניים, מהווים ... יותר ממחצית האוכלוסייה בפלסטין. היפלא הדבר בעיניך אם אומר, כי שבילי הכפרים ורחובות הערים רצופים בקרבנות האימה החוסיינית... שהסתלקו לעולם האמת והם קובלים עתה לפני אללה על צביעותם של עושקיהם?״ את הדברים הללו כותב פח׳רי אל־נשאשיבי, אחיינו ויד ימינו של ראע׳ב אל־נשאשיבי, שנוא נפשו ויריבו של המופתי הגדול חאג׳ אמין אל־חוסייני. חאג׳ אמין אל־חוסייני הוא המנהיג הפלסטיני החשוב ביותר בשנים הקריטיות ביותר למאבק בין שתי התנועות הלאומיות, הפלסטינית והיהודית, שנות המנדט הבריטי בארץ ישראל. הפיכת העניין הפלסטיני לעניין ערבי בין־לאומי והיעדר כל סבלנות או אפשרות לדו־קיום, הבנה או שותפות גורל בין הפלסטינים ליהודים, הם מורשתו הקיימת אצל רבים, לצערנו כי רב, עד היום הזה. אולם בעוד השפעתו של המופתי הגדול עד בריחתו מהארץ באוקטובר 1937, אינה ניתנת לערעור, עולות שאלות בדבר השנים שאחרי, בין 1939 ל־1949. בשיאו של המרד הערבי הגדול, בקיץ 1938, למופתי אין עוד שליטה על הנעשה בארץ. כך גם בתקופה העיראקית, מ־1939 ועד סוף 1941, וכך בהמשך מלחמת העולם השנייה, כשבוחר חאג׳ אמין להציג את עצמו כנציגם של המוסלמים והערבים בעולם כולו. אחרי מלחמת העולם השנייה מעמדו של מי שהימר על ניצחונה של גרמניה מחוסל לחלוטין בקרב מלכי ומנהיגי ארצות ערב, והוא נמצא אשם במצבו של העם הפלסטיני, ולא כפתרון אפשרי. עד סוף ימיו נאלץ המנהיג הפלסטיני הגדול להתמודד עם האשמות מבית על היותו הגורם הראשי לפורענויות אשר באו אל ראשם של הפלסטינים. גיל ססובר, יליד 1973, חי ביפו. סופר, מזכיר עמותת דייגי יפו ויו"ר איגוד הדייגים בישראל. זהו ספרו ה־11....


אין בספר הזה כל אחיזה, המילים שטות מול העיניים, העריכה גרועה, הקריאה בו אינה רהוטה וזורמת. זה אמור להיות ספר קטן וקליל, אך זה לא כך. אם כי ל... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
סיפור על צמד חברים בשנות ה-50 לחייהם, דייגים מיפו, שעוברים לדוג בספינת מכמורת שרכשו. מאבק עיקש של האדם מול הטבע, גם הטבע של אחיו בני האדם. מור... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
אהיה הראשונה להודות שאני חיה בבועה. אני יוצאת מהבית רק כשצריך, נמנעת כמעט לחלוטין מחשיפה לחדשות ומרוכזת אך ורק בעיסוקי השוליים ובסביבתי ה... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ